sukkah-h019

א:
משנתנו מורכבת מארבעה סעיפים. הרישא הוא מעין המשך למשנה הקודמת; שלושת הסעיפים האחרים עוסקים בפירוט האנשים הפטורים, מסיבה זו או אחרת, ממצות ישיבה בסוכה.

ב:
במשנה ג' למדנו על מי שמסיבה כלשהי הקים את סוכתו בראש האילן. העניין בו מטפלים ברישא של משנתנו שונה. שלא כמו דוד (בהסבר למשנה ג') שאול עומד להקים את סוכתו על הקרקע. הוא מקים ארבעה עמודים עליהם הוא ישים תומכים לסכך, אבל אין לו מספיק חומרים לדפנות. הוא מחליט להשתמש בגזעים של שני עצים כאחת הדפנות של סוכתו. הוא יכול לעשות זאת בכך שיציב את סוכתו צמוד לאילנות. בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו מסביר כיצד דבר כזה נעשה:

ראו סוכה 005.

ג:
הסעיף השני של משנתנו עוסק במי שעסוקים בקיום מצוה אחרת, שאינה ישיבה בסוכה. בהקשר הזה המונח 'מצוה' מתיחס לכל אחת מרמ"ח מצות עשה של התורה (ופרושיהן והרחבותיהן על ידי החכמים). החכמים טבעו כלל:

אם לא ניתן לקיים את שתי המצוות בו זמנית, אזי כל עוד אני מקיים המצוה האחת אני פטור מהאחרת. נראה שהחכמים נותנים למונח 'מצוה' אפשרות ישום רחבה מאוד. בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו מביא דוגמאות:

ד:
הסעיף השלישי של משנתנו עוסק באלו שבריאותם לקויה. לא רק שהם פטורים ממצות ישיבה בסוכה אם אינם יכולים לקיימה בקלות, אלא אפילו אלו שסועדים אותם או המטפלים בצרכיהם פטורים גם כן. התורה [ויקרא כג מב] אומרת

החכמים מדגישים את המילה 'תשבו'. אדם נדרש לנהוג בסוכה כמקום מושבו הקבוע בכל שבעת ימי חג הסוכות. יוצא מכך, שאם יש סיבה שבגללה אדם היה עוזב את ביתו מותר לו גם לעזוב את סוכתו. הרב עובדיה מברטנורו מסביר:

אולם, הרב עובדיה גם מוסיף אזהרה:

ה:
לכולנו יש מקום מושב ומגורים, ביתנו. אבל זה לא מונע מאיתנו לאכול חטיף או לשתות מחוץ לביתנו. בדומה לכך, אנו יכולים לאכול חטיף או לשתות משקה מחוץ לסוכה. אין צורך לעשות מאמצים יוצאי דופן כאשר אנו נמצאים חוץ מסוכתנו.

השיעור הבא בסדרה זו יהיה, אי"ה, ב-21 ביולי.