דף הביתשיעוריםSukkah

sukkah-h019

נושא: Sukkah

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

מסכת סוכה, פרק ב', משנה ד':

הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ — כְּשֵׁרָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה. חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה.

הסברים:

א:
משנתנו מורכבת מארבעה סעיפים. הרישא הוא מעין המשך למשנה הקודמת; שלושת הסעיפים האחרים עוסקים בפירוט האנשים הפטורים, מסיבה זו או אחרת, ממצות ישיבה בסוכה.

ב:
במשנה ג' למדנו על מי שמסיבה כלשהי הקים את סוכתו בראש האילן. העניין בו מטפלים ברישא של משנתנו שונה. שלא כמו דוד (בהסבר למשנה ג') שאול עומד להקים את סוכתו על הקרקע. הוא מקים ארבעה עמודים עליהם הוא ישים תומכים לסכך, אבל אין לו מספיק חומרים לדפנות. הוא מחליט להשתמש בגזעים של שני עצים כאחת הדפנות של סוכתו. הוא יכול לעשות זאת בכך שיציב את סוכתו צמוד לאילנות. בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו מסביר כיצד דבר כזה נעשה:

והאילנות דפנות לה כשרה – והוא שהאילנות עבים וחזקים ולא אזלי ואתו [מתרחפים הנה והנה] ברוח מצויה. וצריך נמי [גם] למלאות בין הענפים [הגזעים] בתבן וקש שלא תזיזם הרוח, שכל מחיצה [דופן] שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה.

ראו סוכה 005.

ג:
הסעיף השני של משנתנו עוסק במי שעסוקים בקיום מצוה אחרת, שאינה ישיבה בסוכה. בהקשר הזה המונח 'מצוה' מתיחס לכל אחת מרמ"ח מצות עשה של התורה (ופרושיהן והרחבותיהן על ידי החכמים). החכמים טבעו כלל:

העוסק במצוה פטור מן המצוה.

אם לא ניתן לקיים את שתי המצוות בו זמנית, אזי כל עוד אני מקיים המצוה האחת אני פטור מהאחרת. נראה שהחכמים נותנים למונח 'מצוה' אפשרות ישום רחבה מאוד. בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו מביא דוגמאות:

ולא בלבד בשעה שעוסקים במצוה פטורים אלא אפילו בשעה שאין עסוקים בה, כגון הולך להקביל פני רבו או לפדיון שבויים: פטור אף בשעת חנייתו [בדרך].

ד:
הסעיף השלישי של משנתנו עוסק באלו שבריאותם לקויה. לא רק שהם פטורים ממצות ישיבה בסוכה אם אינם יכולים לקיימה בקלות, אלא אפילו אלו שסועדים אותם או המטפלים בצרכיהם פטורים גם כן. התורה [ויקרא כג מב] אומרת

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.

החכמים מדגישים את המילה 'תשבו'. אדם נדרש לנהוג בסוכה כמקום מושבו הקבוע בכל שבעת ימי חג הסוכות. יוצא מכך, שאם יש סיבה שבגללה אדם היה עוזב את ביתו מותר לו גם לעזוב את סוכתו. הרב עובדיה מברטנורו מסביר:

חולין ומשמשיהן פטורים — ואפילו בחולי כל דהו [כלשהו]. והא דשרי [מותר] לבטל מצות עשה של תורה מפני חולי כל דהו, ומצטער מפני ריח רע או מפני פשפשים ופרעושים שהוא פטור, וכן הולכי דרכים ושומרי גנות ופרדסים דפטרי להו רבנן [החכמים ויתרו להם] מן הסוכה. טעמא [הסיבה] הוי משום דכתיב "בסוכות תשבו" — כעין תדורו; וכל היכא דאית ליה מידי [ובכל מקרה שיש משהו] שמפני אותו דבר היה יוצא מדירתו יכול נמי [גם] לצאת מסוכתו.

אולם, הרב עובדיה גם מוסיף אזהרה:

אבל העושה סוכתו מתחילה במקום הראוי להצטער באכילה או בשינה כגון במקום שמתירא בו מפני לסטים בשינה ואין מתירא מפני הגנבים או לסטים באכילה — אפילו באכילה לא יצא ידי חובתו באותה סוכה, הואיל ואינה ראויה לעשות בה כל צרכיו, אכילה ושתיה ושינה, דהא [שהרי] כעין תדורו בעינן [אנחנו צריכים], והא לא הויא [וזה אינו] כעין דירה.

ה:
לכולנו יש מקום מושב ומגורים, ביתנו. אבל זה לא מונע מאיתנו לאכול חטיף או לשתות מחוץ לביתנו. בדומה לכך, אנו יכולים לאכול חטיף או לשתות משקה מחוץ לסוכה. אין צורך לעשות מאמצים יוצאי דופן כאשר אנו נמצאים חוץ מסוכתנו.

הודעה:

השיעור הבא בסדרה זו יהיה, אי"ה, ב-21 ביולי.

Green Line


דילוג לתוכן