sukkah-h016

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

מסכת סוכה, פרק ב', משנה ב':
הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה — כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ — פְּסוּלָה. סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת, וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ — כְּשֵׁרָה. הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ — כְּשֵׁרָה.
הסברים:
א:
ברישא של משנתנו מציגים מחלוקת בין תנא קמא לבין רבי יהודה בר-אילעי. כבר ציינו שלפעמים מקום בסוכה הוא דבר מבוקש, לפיכך נראה שלפעמים אנשים היו דוחפים את המיטה שלהם כנגד הדופן ממש ומשתמשים בקצה המיטה לתמיכה בדופן עצמה. במילים אחרות, הדופן לא מגיעה עד לקרקע אלא היא נחה על גבי קצה המיטה.
ב:
רבי יהודה סובר שסוכה צריכה להיות, כביכול, משכן קבע. במהלך החג כולו היא צריכה להיות ולהישאר מבנה יציב וחזק היות, כפי שכבר ציינו בשיעור הקודם, במהלך שבעת הימים הללו הסוכה היא מעונו הקבוע של אדם. שאר החכמים (בהתגלמות תנא קמא) חולקים: הלקח של החג, השברירות של המצב האנושי והביטחון באלוהים, נלמד באופן הטוב ביותר במבנה רעוע וחלש יותר.
ג:
רבי יהודה מודה לתנא קמא על כך שאם הסוכה נותרת יציבה וחזקה, אף-על-פי שאחת הדפנות נחה על כרעי המיטה, סוכה כזו כשרה; אולם, אם סוכה כזו פחות יציבה בגלל ההסדר הזה הוא פוסל את הסוכה. הלכה, כמובן, לפי דעת תנא קמא.
ד:
הסעיף השני של משנתנו עוסק בסכך. לא ברור מה פרוש "מדבללת". הנה ההסבר שהביא הרב עובדיה מברטנורו:
שלא השכיב הקנים [העצים של הסכך] יחד זה אצל זה אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצלתה, ואשמעינן מתניתין [המשנה מלמדת אותנו] דאמרינן רואים כאילו היו מושכבים בשוה ואם אז צלתה מרובה כשרה.
נראה שהרב עובדיה מבין את המונח "מדבללת" במובן מבולבלת ומרושלת. אבן הבוחן היא: אם יש יותר צל מאור שמש כשהענפים מונחים באופן מסודר, אז הסוכה כשרה.
ה:
אולם, בחיבורו הגדול על ההלכה, ארבעה טורים, הרב יעקב בן אשר, בנו של הרא"ש, הרב אשר בן יחיאל), רואה זאת אחרת.
היה קנה עולה וקנה יורד אם אין אחד גבוה מחברו שלושה טפחים, או אפילו גבוה מחברו שלושה טפחים, ויש בכל קנה עולה רוחב טפח, כשירה. ופירש רש"י: אפילו חמתה מרובה מצילתה שמפני שהאחד גבוה מחברו החמה באה מן הצדדין, אפילו הכי כשירה. אבל הרב ישעיה [די טראני] כתב ודאי אם חמתה מרובה מצילתה פסולה … ואפילו הכי לא חשיבי להכשיר בסכך אם לא שנאמר כיון שיש כאן צל מרובה כשהשמש… [טור אורח חיים תרל"א]
לי נראה שמה שהטור אומר כאן הוא ש-"מדבללת" מתיחס למצב בו חלק מהענפים מונחים בכיוון אחד ואחרים בכיוון אחר במעין אריגה.
ו:
בשולחן ערוך שלו [אורח חיים סימן תרל"א סעיף ה'] הרב יוסף קארו פוסק:
היה הסיכוך מדובלל (פירוש מבולבל) , והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה, כשר, ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד שלושה טפחים; ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר, אף על פי שהוא גבוה משלושה טפחים [כ-24 סנטימטרים].
כאן הרב משה איסרליש מעיר:
דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח, שראוי להוריד העליון ואז כשרה אפילו חמתה מרובה, שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע.
ז:
משנתנו מסכמת בהזכירה לנו שאבן הבוחן, האפשרות לראות כוכבים מבעד הסכך, ראויה אך לא הכרחית: אפילו אם הסכך כל כך עבה עד שלא ניתן לראות כוכבים בלילה מתוך הסוכה, אף-על-פי-כן היא סוכה כשרה.

