sukkah-h002

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

מסכת סוכה, פרק א', משנה א' (חזרה):
סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָתָה — פְּסוּלָה. סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא סֻכָּה יְשָׁנָה? — כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה — כְּשֵׁרָה.
הסברים (המשך):
ח:
כפי שכבר ציינו, שני הפרקים הראשונים של מסכת זו עוסקים במצוה של בניית סוכה והישיבה בה.
ט:
אולי יועיל קודם לשאול את עצמנו מה יכולה להיות הסמליות של הסוכה, שהרי רק אז נוכל להבין טוב יותר את הפרטים שנקבעו על ידי החכמים. בשיעור הקודם הבאנו את הפסוקים מהתורה שכוננו את מצוות הסוכה:
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. [ויקרא כג מב-מג].
במילים אחרות, כשבני ישראל נדדו במדבר סיני במשך ארבעים שנה הם גרו בסוכות או בקתות, והסוכה שאנו בונים בשביל החג נועדה להזכיר לנו – הדורות הבאים – בכל שנה את חסדו ודאגתו של הקב"ה לבני ישראל. אנו זוכרים, כביכול, על ידי זה שאנו חיים זאת מחדש.
י:
אולם, החכמים לא היו כולם בדעה אחת בהבנתם את טבען של הסוכות הללו במדבר. החיבור שנקרא סיפרא הוא אוסף של מדרשים המבארים את הכתוב בספר ויקרא. בחיבור הזה [סיפרא אמור יז] מובאים בפנינו שתי דעות על טבען של הסוכות:
רבי אליעזר אומר: סוכות ממש היו; רבי עקיבא אומר: 'בסוכות' — ענני כבוד היו.
במקור מדרשי אחר [ילקוט שמעוני ויקרא כג רמז תרנה] היחוס הפוך:
ענני כבוד היו — דברי רבי אליעזר; רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם.
אם כן, נגיד שאחד משני החכמים האלה סבור שבני ישראל בנו סוכות של ממש והשני סבור שהקב"ה עטף אותם בדרך נס בענני כבוד. הדעה האחרונה כנראה נבעה מהעובדה שהתורה אומרת "כי בסכות הושבתי [אני = הקב"ה] את בני ישראל", ושהקב"ה עשה זאת בדרך נס.
יא:
הדעה האחרת היא שבני ישראל בנו לעצמם סוכות של ממש. מה היו הסוכות הללו? בצהרי יום כיפור אנו קוראים את סיפורו של יונה הנביא שנשלח לקרוא לתושבי נינוה שיעשו תשובה. כשהעם למעשה עושה תשובה, יונה היה כעוס ומתוסכל ואז #8212;
וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל… [יונה ד ה]
כדאי לציין כאן שני דברים: הסוכה נועדה לספק הצללה מהשמש ויונה לא ישב בתוכה אלא תחתיה. במילים אחרות, סוכתו היתה מעין סככה.
בפרק הראשון של ספרו הנביא ישעיה מתאר את העיר ירושלים כעומדת לבדה במרכז ממלכת יהודה שהרי אויביה השמידו את כל הערים האחרות:
וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה – כְּעִיר נְצוּרָה. [ישעיה א ח]
כאן הסוכה או הסככה היא מחסה לשומרים להם שילמו — סכום פעוט — כדי שישמרו על השדות והכרמים כדי שהתוצרת לא תיגנב.
כמה פרקים בהמשך הוא משתמש באותו הדימוי:
וְסֻכָּה תִּהְיֶה [ירושלים] לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.
כך שטבען ומטרתן של הסוכות הללו ברור.
יב:
יוצא איפוא שהחלק העיקרי של הסוכה הוא החיפוי. ואומנם המילה 'סוכה' באה ממונח שמשמש לתאור החיפוי שלה, 'סכך'.
מטרת הסוכה היא לספק צל ומחסה ואת המטרה הזו משיגים באמצעות הסכך.
יג:
לאחר המבוא הארוך הזה אנו יכולים כעת לפנות למשנה הראשונה של המסכת. היא מחולקת לשני סעיפים. הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד של ארץ-ישראל שני הסעיפים הללו מוצגים כשתי משניות נפרדות. הרישא של משנתנו עוסק בממדים מרביים ומזעריים של סוכה. הסיפא עוסק בשאלה מתי ניתן להקים סוכה. אי"ה, נלמד את הרישא בשיעורנו הבא.
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
אד פרנקל כותב:
מדהים בכמה עולמות חיו חכמינו המוקדמים ביותר בעת ובעונה אחת. המונח המקראי תקופת השנה מצביע היטב על סוף השנה כפי שהבינו החכמים. תאר לעצמך, הם ראו תחילת שנתם בניסן שהרי התנ"ך קובע את החודש ההוא כחודש הראשון, והוא מסמל את השתחררותנו. ובכל זאת, הם ראו את שנתם החקלאית (לגבי תוצרת האדמה) כמסתיימת בתשרי. כשמוסיפים את הרעיון של ראש השנה לאילנות בשבט, מדהים לראות כמה מכל זה אדם יכול להבין אפילו בלי המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה.
אני משיב:
אלה המעונינים לעיין במשנה הראשונה של מסכת ראש השנה (בשפה האנגלית!) ימצאו אותה כאן.
הודעה:
בשבוע הבא חל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, לכן השיעור הבא יהיה, אי"ה, ב-12.5. בהזדמנות זו ברצוני לאחל לכולם חג עצמאות שמח מאוד.

