sukkah-h002

ח:
כפי שכבר ציינו, שני הפרקים הראשונים של מסכת זו עוסקים במצוה של בניית סוכה והישיבה בה.

ט:
אולי יועיל קודם לשאול את עצמנו מה יכולה להיות הסמליות של הסוכה, שהרי רק אז נוכל להבין טוב יותר את הפרטים שנקבעו על ידי החכמים. בשיעור הקודם הבאנו את הפסוקים מהתורה שכוננו את מצוות הסוכה:

במילים אחרות, כשבני ישראל נדדו במדבר סיני במשך ארבעים שנה הם גרו בסוכות או בקתות, והסוכה שאנו בונים בשביל החג נועדה להזכיר לנו – הדורות הבאים – בכל שנה את חסדו ודאגתו של הקב"ה לבני ישראל. אנו זוכרים, כביכול, על ידי זה שאנו חיים זאת מחדש.

י:
אולם, החכמים לא היו כולם בדעה אחת בהבנתם את טבען של הסוכות הללו במדבר. החיבור שנקרא סיפרא הוא אוסף של מדרשים המבארים את הכתוב בספר ויקרא. בחיבור הזה [סיפרא אמור יז] מובאים בפנינו שתי דעות על טבען של הסוכות:

במקור מדרשי אחר [ילקוט שמעוני ויקרא כג רמז תרנה] היחוס הפוך:

אם כן, נגיד שאחד משני החכמים האלה סבור שבני ישראל בנו סוכות של ממש והשני סבור שהקב"ה עטף אותם בדרך נס בענני כבוד. הדעה האחרונה כנראה נבעה מהעובדה שהתורה אומרת "כי בסכות הושבתי [אני = הקב"ה] את בני ישראל", ושהקב"ה עשה זאת בדרך נס.

יא:
הדעה האחרת היא שבני ישראל בנו לעצמם סוכות של ממש. מה היו הסוכות הללו? בצהרי יום כיפור אנו קוראים את סיפורו של יונה הנביא שנשלח לקרוא לתושבי נינוה שיעשו תשובה. כשהעם למעשה עושה תשובה, יונה היה כעוס ומתוסכל ואז #8212;

כדאי לציין כאן שני דברים: הסוכה נועדה לספק הצללה מהשמש ויונה לא ישב בתוכה אלא תחתיה. במילים אחרות, סוכתו היתה מעין סככה.

בפרק הראשון של ספרו הנביא ישעיה מתאר את העיר ירושלים כעומדת לבדה במרכז ממלכת יהודה שהרי אויביה השמידו את כל הערים האחרות:

כאן הסוכה או הסככה היא מחסה לשומרים להם שילמו — סכום פעוט — כדי שישמרו על השדות והכרמים כדי שהתוצרת לא תיגנב.

כמה פרקים בהמשך הוא משתמש באותו הדימוי:

כך שטבען ומטרתן של הסוכות הללו ברור.

יב:
יוצא איפוא שהחלק העיקרי של הסוכה הוא החיפוי. ואומנם המילה 'סוכה' באה ממונח שמשמש לתאור החיפוי שלה, 'סכך'.
מטרת הסוכה היא לספק צל ומחסה ואת המטרה הזו משיגים באמצעות הסכך.

יג:
לאחר המבוא הארוך הזה אנו יכולים כעת לפנות למשנה הראשונה של המסכת. היא מחולקת לשני סעיפים. הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד של ארץ-ישראל שני הסעיפים הללו מוצגים כשתי משניות נפרדות. הרישא של משנתנו עוסק בממדים מרביים ומזעריים של סוכה. הסיפא עוסק בשאלה מתי ניתן להקים סוכה. אי"ה, נלמד את הרישא בשיעורנו הבא.

המשך יבוא.

אד פרנקל כותב:

מדהים בכמה עולמות חיו חכמינו המוקדמים ביותר בעת ובעונה אחת. המונח המקראי תקופת השנה מצביע היטב על סוף השנה כפי שהבינו החכמים. תאר לעצמך, הם ראו תחילת שנתם בניסן שהרי התנ"ך קובע את החודש ההוא כחודש הראשון, והוא מסמל את השתחררותנו. ובכל זאת, הם ראו את שנתם החקלאית (לגבי תוצרת האדמה) כמסתיימת בתשרי. כשמוסיפים את הרעיון של ראש השנה לאילנות בשבט, מדהים לראות כמה מכל זה אדם יכול להבין אפילו בלי המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה.

אני משיב:

אלה המעונינים לעיין במשנה הראשונה של מסכת ראש השנה (בשפה האנגלית!) ימצאו אותה כאן.

בשבוע הבא חל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, לכן השיעור הבא יהיה, אי"ה, ב-12.5. בהזדמנות זו ברצוני לאחל לכולם חג עצמאות שמח מאוד.