דף הביתשיעוריםSukkah

sukkah-h001

נושא: Sukkah

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

מסכת סוכה, פרק א', משנה א':

סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָתָה — פְּסוּלָה. סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא סֻכָּה יְשָׁנָה? — כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה — כְּשֵׁרָה.

הסברים:

א:
מספר פעמים התורה מצווה על חג הסוכות והוא גם מוזכר במקומות אחרים בתנ"ך. החגים שאנו רגילים לכנות כיום פסח, שבועות וסוכות היו ידועים לחכמי המשנה והתלמוד כפסח, עצרת וחג. אם כן, חג סוכות, בימים עברו, היה החג (בה"א הידיעה) של השנה, ועלה על האחרים בשמחה.

ב:
התורה מכוננת את החג כמה פעמים, כפי שכבר הזכרנו. האיזכור הראשון של סוכות [שמות כג יד-יז] מציג כמה רעיונות:

שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

  • אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם…
  • וְחַג הַקָּצִיר, בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה,
  • וְחַג הָאָסִף, בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.

שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'.

נציין כאן ששלושת החגים הללו הם חגי עליה לרגל. הפסוק הראשון שמובא לעיל מכנה את החגים הללו 'רגלים', ובהקשר הזה פרושו 'הזדמנויות' או 'פעמים' (כמו, לדוגמה, כאשר אתונו של בלעם מוכיחה אותו על שהכה אותה שלוש פעמים [במדבר כב לב]). אולם, מאחר וניתן לפרש את המילה מלשון 'רגל' (האיבר) המונח שימש גם לציון אותם שלושה חגים של עליה לרגל. לפי פסוקים אלה יש לקיים את חג הסוכות 'בצאת השנה', והכוונה כאן, כמובן, לשנה החקלאית בארץ-ישראל. לאחר שכל התוצרת נאספה בסוף הקיץ חגגו את חג הסוכות ולא היתה עוד עבודה בשדות עד לבוא האביב.

ג:
בפעם השניה בה מוזכר חג הסוכות בתורה [שמות לד כב] העובדה שמועד החג הוא ב-'תקופת השנה' מוזכרת שוב.

ד:
חג הסוכות מוזכר גם באחרון מחמשת חומשי התורה [דברים טז יג-טו]:

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ — אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

יסוד נוסף מוצג כאן. על חג הסוכות להיות חג שמח, הזדמנות בה בני אדם שמחים לאחר קציר מוצלח. קשה שלא לקרוא את המובא הזה כמצווה על שמחה וגיל בחג זה.

ה:
אך המצוות העיקריות של חג הסוכות באות בשלישי מחומשי התורה [ויקרא כג לד-מג]. בספר דברים החג נקרא 'סוכות', אבל זה בספר ויקרא שפרוש המונח הזה מוסבר:

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת; לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם… [ויקרא כג מב-מג].

ו:
אותו הקטע מהתורה מכונן מצווה נוספת של החג הזה:

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל — וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. [ויקרא כג מ]

הטקס הזה של החג נודע לימים כ-'נטילת לולב' או 'ארבעת המינים'. ארבעת המינים הללו זוהו כלולב (כפת תמרים), אתרוג (פרי עץ הדר), הדס (ענף עץ-עבת) וערבה (ערבי-נחל).

ז:
אם כן, המצוות העיקריות של החג שתוארו בתורה:

  • ישיבה בסוכות
  • נטילת ארבעה מינים
  • להיות בשמחה ולחגוג

ואלה הם שלושת היסודות המפורטים בחמשת הפרקים של מסכת סוכה. פרקים א-ב עוסקים בהלכות העוסקות בבנית סוכה ובישיבה בה; פרקים ג-ד מפרטים את ההלכות המסדירות את הלולב ושלושת המינים האחרים. פרק ה' מתאר את החגיגות שהיו בבית המקדש בירושלים כשעדיין היה קיים ופעיל.

העובדה שבמקור חג הסוכות נחוג יחד עם סיום האסיף המוצלח בסוף השנה החקלאית לא נשכח לגמרי במשך הדורות, שהרי רבים עדיין נוהגים לקשט את סוכותיהם בפירות ותוצרת חקלאית.

המשך יבוא.

הודעה:

יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל בשבוע הבא, ולכן השיעור הבא יהיה ב-5 במאי אי"ה.

Green Line


דילוג לתוכן