BK-h094
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת בבא קמא, פרק ט', משנה ט':
הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים.
הסברים:
א:
אנו ממשיכים בדיון על מצב שבו אדם שנשבע שלא קיבל לידיו כסף, כאשר, בעצם, אכן קיבל, ומאוחר יותר הוא חוזר בו ומודה על הגנבה.
ב:
אולי יהיה קל יותר להבין את המצב בו עוסקת משנתנו אם נציע תסריט:
דוד גונב מיצחק אביו. כאשר יצחק מתעמת איתו על חשדותיו, דוד נשבע שהוא לא לקח את הכסף. אין דבר אחר שיצחק יכול לעשות מאחר ואין לו עדים. יצחק מת בעוד הגניבה אינה מפוענחת. אולם מצפונו של דוד כעת מציק לו והוא רוצה לעשות תשובה. אולם, פסיקת התורה מפורשת:
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל … ֹ בְגָזֵל … וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר … וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל … וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו; לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ. [ויקרא ה כא-כד]
וכאן נמצאת התסבוכת של דוד: הוא אינו יכול לקיים את מצוות התורה "לאשר הוא לו יתננו" משתי סיבות. ראשית, הבעלים המקורי מת; שנית, כיורשו של יצחק, כעת דוד הוא הבעלים של הכסף! (אפילו אם לדוד אחים הוא עדיין יורש חלק מאחוזת אביו.)
ג:
רמב"ם, בפרושו על משנתנו, נותן תיאור תמציתי על מה שצריך לקרות:
אמר רחמנא [כתוב בתורה]: והשיב את הגזילה וגו' ולפיכך מי שגזל אין לו תקנה עד שתצא גזילה מתחת ידו או ימחול אותו הנגזל… לפיכך כשמת אביו וגזילה תחת ידו ואביו לא מחל לו מכל מקום צריך שתצא אותה הגזילה מתחת ידו. ואם היה אצלו אח מאביו יתן לו מה שגזל, או יתן הגזילה לבניו הוא עצמו, בענין שתצא הגזילה מתחת ידו. ואם לא היה אצלו אח מאביו ולא בנים או לא החזיר הוא אותה הגזילה לבניו, יתן אותן בחובו או בכתובת אשתו או צדקה. וכל זה כשיודיע ויאמר: 'זה גזל אבא'. לא שיתן על דרך זה הוא מממונו וכדי שתצא גזילה מתחת ידו.
ד:
ובכן, נחזור לתסריט שלנו. דוד מחזיק בכסף שגנב מאביו המנוח, יצחק. הוא רוצה להקל על מצפונו כעת שהזקן הלך לעולם של אמת. הוא יכול לתת את הכסף (יחד עם החומש) לאחיו או לבניו. אולם לדוד אין אח וגם בנים אין לו. כך שעליו להשתמש בכסף כדי לשלם את חובותיו ובעשותו זאת עליו להצהיר: "זה הכסף שגנבתי מאבי, יצחק, עליו השלום."
ה:
בעניין הסיפא של משנתנו הרב עובדיה מברטנורו מסביר:
אין לו – נכסים כל כך שיכול לוותר על חלקו.
או שאינו רוצה – להפסיד חלקו [בירושה].
לוה – מאחרים, ומחזיר את הגזל לאחיו לקיים מצות השבה.
ובעלי החוב – שלוה זה הגזלן מהם.
באים ונפרעים – מן הגזילה הזאת החלק שיש לגזלן בה.
בשאר פירושו הרב עובדיה הולך לפי הסברו של רמב"ם.
ו:
פרשנים אחרים מבינים את הכתוב במשנתנו באופן קצת שונה. הם מבינים זאת כך:
עליו לשלם את הקרן ואת החומש לבניו של אביו או לאחי אביו.
במילים אחרות, עליו לשלם פיצוי (כולל החומש ווידוי על החטא) לאחים שלו עצמו או לדודים שלו. זה, ככול הנראה, כדי לוודא שהרכוש הגנוב לא ישאר חלק מאחוזתו שבניו ירשו.
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת בבא קמא |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור ותרומה |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
