BK-h069

א:
כדי להבין את משנתנו יש הכרח שנזכיר לעצמנו שוב שכדי שייגזר על גנב גזר דין של תשלומי ארבעה או חמשה על הגניבה שגנב למלא אחרי התנאים הבאים:

1. הגניבה היא של שור או שה;
2. לאחר הגניבה הוא שחט את הבהמה או מכר אותה.

אם אחד מהתנאים הללו חסר הגניבה תחייב את הגנב בתשלומי כפל בלבד.

ב:
אולם, יתכנו תנאים שיגרמו לדיינים לחייב את הגנב בתשלומי כפל בלבד, אף-על-פי שהתנאים לעיל התקיימו. הרישא של משנתנו מתייחס לשלוש אפשרויות כאלו.

1. אם הגנב גנב בהמה ואז מכר אותה אך הוא שמר לעצמו איזשהו מרכיב של בעלות, אפילו חלק זעיר ביותר, המכירה אינה נחשבת למכירה מלאה ולפיכך אינה עונה על דרישות התורה שמחייבות תשלומי ארבעה וחמשה. ראו ב"ק 062 להסבר מפורט.
2. אם הגנב שחט את הבהמה לאחר שגנב אותה אבל הוא נכשל בשחיטה וכתוצאה מכך הטריף את הבשר, עליו לשלם תשלומי כפל בלבד. שוב, החכמים מחשיבים את המילה "וּטְבָחו" שבפסוק המקורי מהתורה כמתכוון לשחיטה כשרה. (אולי הטיעון הוא שכעת הגנב לא יכול להפיק רווח מגניבתו.)
3. משתמע מהפריט הקודם שגנב שאפילו אינו מנסה להרוג את הבהמה על ידי שחיטה כהלכה אלא פשוט טובח אותה על ידי ניקוב קנה הנשימה עם סכין או עקירה סתמית של הושט – אין כאן שחיטה כלל ועיקר והפגר חסר ערך.

ג:
ישנם, כמובן, מקרים שבהם היה ניתן לחשוב שיסוד זה או אחר במקרה יתפרש כאילו תנאי התורה בעניין גניבת שור או שה לא התקיימו, אך הם אכן התקיימו.

1. אם דוד גונב את שורה של שרה מרפתו שבחצרה, הוא מוביל אותו משם ומוכר אותו בשוק, עליו לשלם תשלומי חמשה ואין הוא יכול לטעון שהמכירה התרחשה הרחק מרשותה [שטחה] של שרה.
2. לחילופין, אם דוד גונב את שורה של שרה מהמקום בו היה קשור בשוק, לוקח אותו חזרה לשטח שבבעלותה של שרה ושם הוא שוחט או מוכר אותו, עליו לשלם תשלומי חמשה ואינו יכול לטעון שהוא לא גנב את הבהמה מרשותה של שרה.
3. אפשרות נוספת היא שדוד גונב את שורה של שרה מהמקום בו היה קשור בשוק ומיד סוגר עיסקה עם קונה. דוד חייב לשלם תשלומי חמשה ואינו יכול לטעון שהוא מעולם לא הזיז את הבהמה מרשות בעליה.

ד:
אולם, למרות מה שאמרנו, ישנו מצב אחד בו לא רק שדוד לא ייאלץ לשלם תשלומי חמשה אלא הוא אפילו לא יצטרך לשלם תשלומי כפל. המצב הזה הוא כאשר הגניבה מתרחשת ברשותה [שטח בבעלותה] של שרה והמכירה לשימי גם כן מתרחשת ברשותה של שרה. דוד יכול לטעון באופן לגיטימי שהוא מעולם לא הזיז את השור מרשותה של שרה ולפיכך, באופן טכני, הוא עדיין שייך לשרה והיה זה שימי שלקח אותו! במקרה כזה בטוחני ששימי יתבע את דוד על מכירה כוזבת.

ראש השנה חל השבוע ולכן השיעור הבא יהיה, אי"ה, ביום ב', 13 בספטמבר. בהזדמנות זו ברצוני לאחל לכולכם שנה טובה ומתוקה. יהי רצון שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת שלום, התפתחות וצמיחה רוחנית; שנה שבה על ידי שיפור האיכות הרוחנית של האופן בו אנו חיים את חיינו נחיש את תור הזהב שעתיד לבוא אשר בו "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים." [ישעיהו יא ט]. יהי רצון שניכתב כולנו לשנה טובה. אמן.