BK-h059

ו:
כבר הבהרנו שבמשפט עברי גנבה היא סוג של נזק ולא פשע במובן המודרני. במלים אחרות, האדם שרכושו נגנב חייב לתבוע את הגנב החשוד בבית דין כדי לקבל בחזרה לפחות את ערך רכושו. אם החשוד נמצא אחראי עליו לפצות את האדם ממנו גנב. בכל המקרים הפיצויים יהיו השבת הרכוש הגנוב או את ערכו המוערך יחד עם תשלום נוסף שהוא מעין קנס. אם נגנב שור תשלום הפיצוי יהיה פי חמשה מערך השור שנגנב; אם נגנב שה תשלום הפיצוי יהיה פי ארבעה מערך השה שנגנב; כל דבר אחר שנגנב תשלום הפיצוי יהיה כפול מערך הגנבה.

ז:
מאחר וגנבת שור ושה כבר אינם ארועים יומיומיים וגנבה של דברים אחרים, למרבה הצער, קורים תדיר, בהסברנו כאן אנו נתרכז בסוג התשלום הנקרא 'תשלומי כפל'.

ח:
התורה [שמות כב ב-ג] מציינת שני עונשים אפשריים:

במלים אחרות, אם הגנבה כבר אינה ברשותו של הגנב, יש למכור את הגנב לעבדות; אם הגנבה עדין ברשותו, עליו לשלם תשלומי כפל. החכמים שינו קצת את הפסיקה הזו. בקיצור נאמר כך: אם הגנב מסוגל לשלם נזקין מרכושו עליו לעשות זאת על ידי תשלומי כפל – אפילו אם הפריט המסויים שנגנב כבר אינו ברשותו. יתר על כן, אם הגנב מסוגל למצות מרכושו לפחות את ערך הגנבה אבל אינו מסוגל לשלם את הקנס, אזי האדם שממנו גנב חייב להסתפק בהחזר רכושו או ערך הרכוש ועליו לוותר על הקנס. אך אם לאחר מימוש כל נכסיו הגנב אינו מסוגל לשלם, אז יש למכור אותו לעבדות.

ט:
עצם הרעיון של מכירת אדם לעבדות מעוררת סלידה לרגישותנו המודרנית. אבל לפני שנחרוץ דין עלינו להבין את מה שעשו החכמים עם מוסד העבדות. אנו עוסקים במה שבמסורת שלנו נקרא 'עבד עברי'. (עבדים נכרים ['עבד כנעני'] הם סוגיה שונה לחלוטין ואין אנו עוסקים בהם כעת.)

י:
יהודי יכול להימכר לעבדות של יהודי אחר רק בגלל עוני משווע. עוני זה בא עליו כיון שהביא על עצמו חוב שהוא אינו מסוגל לשלם. לדוגמה:

במקרה של גנבה הגנב הביא על עצמו חוב (לבעל הבית שממנו גנב) והוא אינו מסוגל לשלם את החוב אפילו לאחר שמימש את כל נכסיו. לפיכך הוא סובל מעוני משווע.

יא:
במשנה תורה [הלכות עבדות פ"א ה"א] רמב"ם מתאר בתמציתיות את חוק העבד העברי:

מאחר וזה המקור שלנו למוסד העבד העברי, נבחן כעת את הכתוב בתורה:

עלינו לשים לבנו כאן לכמה נקודות:

1. תקופת העבדות מוגבלת לשש שנים, לא פחות ולא יותר;
2. בתום תקופת העבדות העבד יוצא לחופשי חינם (ללא תשלום לאדוניו);
3. לעבד ניתנת האפשרות לוותר על זכותו לחרות ולהשאר עם אדוניו לעולם.

ברור שזה אינו סוג העבדות שהמושג מעלה בדעתנו כיום.

המשך יבוא.