BK-h044

א:
משנתנו עוזבת את התיאור המפורט והארוך של החוקים והדינים בעניין השור וכעת אנו פונים לפריט השני בנושאים לדיון, הבור. עלינו להיזכר שהנושאים לדיון נקבעו במשנה הראשונה של מסכת זו [ב"ק 001]:

ב:
כך שהנושא שבו יעסוק פרקנו מכאן ואילך הוא הבור. כפי שמשנתנו תבהיר, התורה [שמות כא לג-לד] משתמשת במונח 'בור' כדי לציין כל חפירה שאדם חופר שמהווה מפגע לאחרים:

ג:
משנתנו מתיחסת לכמה סוגים של 'בור': "בור, שיח, מערה, חריצין ונעיצין." למעשה, יש למונחים האלו הגדרות. המונח 'בור' מתייחס לחור באדמה שהוא פחות או יותר עגול, דומה לבאר. לעומת הבור העגול, השיח (שוחה) הוא בור ארוך וצר. המערה מרובעת בצורתה ועל פי רוב מכוסה בקרש או מכסה מעץ. הביטוי 'חריצין ונעיצין' מתייחס לבורות שמכינים באדמה כדי לנעוץ בהן מאוחר יותר עמודים או קורות.

ד:
מה שמשותף לכל המונחים הללו הוא שכולם יכולים להוות מפגע לבני אדם אחרים (שיכולים לתבוע את האחראי עליהם במקרה של פציעה או גרוע מכך). משנתנו מוסיפה שאם מי מהחפירות הללו עמוקות עשרה טפחים או יותר הן נחשבות לקטלניות ולפיכך יש לשמור עליהן כראוי. במונחים של מידות של ימינו, עשרה טפחים שווים בערך ל-90 סנטימטרים.

ה:
הרישא של משנתנו מתאר שלוש אפשרויות:

1. דוד חופר תעלה בחצרו [רשות היחיד] אך היא פתוחה לרחוב [רשות הרבים].
2. יואל חופר תעלה ברחוב והוא פותח אותה עד לחצרו של דוד;
3. דוד חופר תעלה בחצרו ופותח אותה לחצר של שכנו.

מה שמשנתנו אינה מזכירה, כנראה משום שזה כל כך מובן מאליו, זו אפשרות רביעית:

4. שימי חופר בור באמצע הרחוב.

במקרים הללו האדם שחפר את התעלה או את הבור עלול להיתבע על כל נזק שהחפירה גורמת לאחרים כי היא מהווה מפגע.

ו:
בכל המקרים האלו האדם שחפר את הבור הוא גם מסיג גבול. זה כולל גם את שימי, כי אין לו רשות לסכן את הציבור באופן שכזה. (נזכור שרשות הרבים שייכת לכולם ולכן חובה לשמור עליה שתהיה נקיה ממפגעים.) אולם, אם שורו של דוד, גולית, נכנס לחצרו של שימי, נופל לבור של שימי ונפצע, שימי אינו אחראי לנזק שהרי גולית הסיג גבול. אולם, אפילו אם נניח ששימי דואג מאוד לרווחת הציבור והוא מאפשר גישה חופשית לחצר שלו, הוא יהיה אחראי לפציעות שתיגרמנה אלא אם כן הוא גם הפקיר את הבור.

ז:
כלל הזהב הלא כתוב בעניין הזה צריך להיות "כסו את הבורות שלכם!" לא רק שבורות צריכים להיות מכוסים כדי למנוע פגיעה שלא בכוונה בבעלי חיים ובבני אדם שלא נזהרו, אלא יהיה זה גם דוגמא לנימוסים אזרחיים טובים לתלות שלט הזהרה כלשהו. רשלנות בכיסוי הבור יוצרת את האפשרות לתביעת נזיקין. ואם הבור בעומק של 90 סנטימטרים או יותר יתכן שהחופר ימצא את עצמו בדין על גרימת מוות של אדם אחר. הדיון בנושא הזה ממשיך במשנה הבאה.