BK-h033
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת בבא קמא, פרק ד', משנה ה':
שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת: מוּעָד – מְשַׁלֵּם כֹּפֶר, וְתָם – פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר. וְזֶה וָזֶה חַיָּבִים מִיתָה. וְכֵן בַּבֵּן וְכֵן בַּבַּת. נָגַח עֶבֶד אוֹ אָמָה, נוֹתֵן שְׁלשִׁים סְלָעִים, בֵּין שֶׁהוּא יָפֶה מֵאָה מָנֶה וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דִּינָר אֶחָד.
הסברים:
א:
ההוראות שבמשנתנו מבוססות על קביעה מסויימת של התורה [שמות כא כח-לב]:
וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו. אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ. אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל.
הכתוב בתורה מבחין בבירור בין מצבים שונים:
- האם השור הפוגע היה תם או מועד?
- האם בעליו חייב לשלם כופר אם לאו?
- מה אם הנפגע הוא קטן או עבד?
ב:
בעליו של השור הפוגע נדרש לשלם כופר – פיצוי – (ליורשיו של המנוח) רק אם השור היה מועד. הגמרא [ב"ק מ"א ע"א] שואלת שאלה מתבקשת: אם שור שהורג אדם דינו מוות אפילו אם הוא תם, כיצד יתכן שמעמדו של שור כזה 'ישודרג' אי-פעם למועד? כמה הצעות מובאות כדי להסביר את החידה הזו, חלקם יותר הגיוניים חלקם פחות:
אמר רבה: הכא במאי עסקינן [במה אנחנו עוסקים כאן]? – כגון שאמדוהו [ניחשו שהשור הרג] לשלשה בני אדם [אבל ברח לפני שהצליחו לתפוס אותו]. רב אשי אמר … הכא במאי עסקינן? – כגון שסיכן לשלשה בני אדם [שלא מתו באופן מיידי מחמת הנגיחה ולכן השור טרם נהרג]. רב זביד אמר, כגון שהרג שלשה בהמות [ולא בני אדם]… אמר רב שימי, כגון שהרג שלשה עכו"מ [לא-יהודים]… אמר רבי שמעון בן-לקיש, כגון שהרג שלשה בני אדם טרפה [שכבר חלו במחלה ממארת ונטו למות]… אמר רב פפא, דקטל וערק לאגמא [שהרג וברח לשדה] דקטל וערק לאגמא [שוב, ולא נתפס]…
אין כאן מיצוי של כל ההצעות אבל אפשר להתרשם מהאפשריות המוצעות. אף-אחת מההצעות אינה כוללת את האפשרות שהשור הוכרז כמועד בגלל עברה אחרת הקשורה להתנהגות אלימה.
ג:
העבד (והאמה) אליו מתיחסת משנתנו הוא 'עבד כנעני'. דנו במונח הזה בעבר: ראו ב"ק025. 'ערך' העבד נאמד, כמובן, על פי המחיר של העבד או של האמה בשוק העבדים. כדי למנוע מראש דיון ארוך על המוסריות שמשתקפת (או אינה משתקפת) בפיסקה הרשו לי להזכיר לכולנו שיהודי היה רשאי להחזיק בעבד כנעני לשנה אחת בלבד: בסוף השנה או שהעבד מסכים להתגייר או שעליו להימכר לאינו יהודי. כך שהתנאים שצויינו במשנתנו בהתייחס לעבד היו בוודאי דבר נדיר מאוד.
שאלות ותשובות:
ב"ק031 למדנו על אבחנה לא הוגנת בין יהודי לבין מי שאינו יהודי בעניין הזכות לתבוע נזיקין. ציינתי שהפרשנים והפוסקים של ימי הביניים עשו כמיטב יכולתם לפרש מחדש, כביכול, את הפסיקה הזו של משנתנו, שהרי הם הכירו בכך שהפסיקה הזו "ללא ספק נוגדת את עקרונות המוסר היהודי."
מרטי ברמן כותב:
רק רציתי לציין שהמאירי, כדרכו, אומר שהחוק הזה שמגביל נכרים חל רק על אלו שאינם כבולים על ידי מוסכמות דתיות – גדורים בדרכי דתות – כך שברור שהם אינם חלים על אוכלוסיות נוצריות או מוסלמיות.
אני משיב:
דנו בכך באריכות כשלמדנו מסכת עבודה זרה. ראו לדוגמה ע"ז001.
בעניין אותה המשנה (ב"ק031) מאיר סטון כותב:
דבר אחד שאני אוהב בפסיקה הזו הוא שהיא מזכירה לנו שאף-על-פי שהתורה שלנו, הן בכתב והן בעל-פה, קדושה ונפלאה, אין אנחנו מלאכים ועלינו לדעת תמיד שאין דבר שיד אדם בו והוא מושלם… מסיבה זו עלינו תמיד לנסות ולשפוט את העמים עם כמה שיותר חמלה (באופן סביר!)… אף-על-פי-כן, עלי לתהות האם ההוראה הזו מקטרגת עלי:
אמר רב יהודה אמר שמואל: שתה [חכם] רביעית יין אל יורה [הלכה]! אמר רב נחמן: לא מעליא [מעולה] הא שמעתא [אמירה זו], דהא אנא כל כמה דלא שתינא [אם לא שתיתי] רביעתא דחמרא [רביעית יין] לא צילא דעתאי [אין דעתי צלולה]. אמר ליה רבא: מאי טעמא [מדוע] אמר מר [רב נחמן] הכי [כך]? … האומר 'שמועה זו נאה וזו אינה נאה' מאבד הונה של תורה! אמר ליה [רב נחמן], הדרי בי [אני חוזר בי]. [ערובין ס"ד ע"א]
אבוי לי! שנפשי חפצה בדברי חכמים אך עלי לומר על משנתנו ועל כמה אחרות 'לא מעליא הא שמעתא'. באשר לרומאים שלא דיווחו בעניין הזה לממשלתם: מן ההכרח שהרבנים היו אנשים גדולים עד כדי כך שהם עשו רושם כל כך טוב על עובדי האלילים הללו… האם הם היו מתנהגים כך לפני שלמדו אצל חכמינו?
אני משיב:
מסיבות שלא אמנה אותן כאן עלי להעלות לפרוטוקול שבהודעה הזו וברבות אחרות שמאיר שלח אלי במהלך השנים חריצותו בתלמוד תורה מביישת את כולנו!
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת בבא קמא |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור ותרומה |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
