BK-h027
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת בבא קמא, פרק ג', משנה י"א (חזרה):
שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר 'שׁוֹרְךָ הִזִּיק' וְזֶה אוֹמֵר 'לֹא כִי, אֶלָּא בַסֶּלַע לָקָה' – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר 'שׁוֹרְךָ הִזִּיק' וְזֶה אוֹמֵר 'שׁוֹרְךָ הִזִּיק' – שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד – שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין.
הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר 'גָּדוֹל הִזִּיק' וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר 'לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק'. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר 'מוּעָד הִזִּיק' וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר 'לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק' – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
הָיוּ הַנִּזּוֹקִין שְׁנַיִם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר 'גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן' וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר 'לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן'. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר 'מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן' וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר 'לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן' – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
הסברים (המשך):
ד:
כעת עלינו להפנות את תשומת הלב לתסריט השני המוצע במשנתנו. שור ששייך לדוד ושור אחר ששייך לשימי רודפים אחרי שור שלישי ששייך לשרה. השור של שרה נפצע באופן חמור בתגרה שהתפתחה. לשרה יש עדים למה שקרה ולכן היא תובעת הן מדוד והן משימי נזיקין. אולם, העדים, כמובן, אינם יכולים לזהות מי משני השוורים הוא זה שגרם למעשה את הפציעה: כל מה שהם ראו זה שני שוורים שנלחמים בשור אחר. בעוד שבית הדין מכיר בכך שעל דוד או שימי לשלם, הוא אינו יכול להחליט על מי מהם רובצת החובה לשלם. דוד יכול לדרוש משימי שיביא הוכחות לכך שהיה זה שורו (של דוד) שנגח את שורה של שרה; וכמובן, שימי יכול לדרוש אותה הדרישה מדוד. כעת הכלל האקסיומטי שלמדנו מהתסריט הראשון נכנס לפעולה: "המוציא מחברו עליו הראיה". לא שימי ולא דוד – אפילו לא שרה – יכולים להביא ראיות קבילות. ולכן, כפי שמשנתנו מציינת, שניהם פטורים ושרה אינה יכולה לתבוע את תשלום נזקיה.
ה:
אולם, אם שני השוורים הרודפים היו שייכים לדוד, אזי דוד יאלץ לשלם. אף-על-פי שלא ניתן לוודא מי משוורים של דוד נגח בשורה של שרה, ניתן לוודא שהשור היה שייך לדוד. במקרה כזה תביעתה של שרה תצליח. אם שני שווריו היו תמים הוא יאלץ לשלם חצי נזק עבור כל אחד מהם!
ו:
אנו מגיעים כעת לתסריט השלישי שמציעה משנתנו. התסריט הזה הוא המשך של הקודם והוא בוחן מצב שבו ניתן לזהות את השור התוקף.
ז:
לדוד שני שוורים, אחד גדול ואחד קטן יותר. שרה טוענת שהיה זה הגדול מבין שני השוורים שתקף את שורה. דוד טוען כנגדה שהיה זה שורו הקטן יותר שהזיק. משנתנו דנה במצב שבו שני שווריו של דוד הם תמים. ב-ב"ק 006 למדנו:
שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָּה.
במלים אחרות אם השור התוקף הוא תם בעליו יאלץ למכור את השור כדי לשלם חצי נזק שהרי הפיצוי צריך לבוא "מגופו", אם חי אם מת. אם השור התוקף הוא מועד, אזי יש לשלם הנזק השלם מרכושו של בעליו.
ח:
בתסריט שלנו טענתה של שרה היא שהשור הגדול יותר מבין שווריו של דוד היה התוקף, אם דוד ימכור את הבהמה, הסכום שיתקבל יהיה מספיק לשלם את הנזיקין. אולם, טענתו של דוד היא שהקטן מבין בהמותיו פצע את שורה של שרה. אם ימכור את הבהמה הזו יתכן והסכום שיתקבל לא יהיה מספיק לשלם את הנזיקין. אם שרה יכולה לתמוך בטיעונה על-ידי עדים מהימנים, ברור שהיא תקבל את המגיע לה בנזיקין. אבל הואיל והיא מוציאה מחברה, עליה הראיה.
ט:
הבה נפנה כעת לתסריט האחרון שמובא במשנתנו. הוא מוסיף לסבך את המצב המתואר. לא שור אחד של שרה נפגע אלא שניים, אחד גדול ואחד קטן יותר. השוורים התוקפים ששיכים לדוד גם הם היו שניים, אחד גדול ואחד קטן. שרה טוענת ששורו הגדול של דוד תקף את שורה הגדול ושורו הקטן יותר תקף את שורה הקטן יותר. הטיעון הנגדי של דוד הוא ההפך: שורו הקטן יותר תקף את שורה הגדול יותר של שרה ושורו הגדול יותר תקף את הקטן מבין שווריה של שרה. ברור שכל החישובים שהזכרנו קודם נכנסים לפעולה גם כאן. אבל בסופו של דבר שרה לא תקבל דבר אלא אם כן היא יכולה להביא הוכחות מהימנות, כי "המוציא מחברו עליו הראיה".
י:
בזה סיימנו את לימוד המשנה הזו וגם את לימוד פרק ג'. בשיעור הבא, אי"ה, נמשיך בלימוד פרק ד'.
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת בבא קמא |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור ותרומה |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
