AZ-h070

א:
ראינו בכמה משניות בפרק זה שיין נסך יכול להתערבב עם יין כשר, או עם כל נוזל אחר – או אפילו עם כל מוצר מזון אחר. ברישא של משנתנו מבהירים את מה שידוע לנו מאז שיין נסך הפך לנושא של הדיון: יין נסך אסור לחלוטין ליהודים אפילו בכמות הקטנה ביותר. (בשיעור הקודם ראינו שאפילו טיפות קטנות של יין נסך שנותרו במשפך מעבירות את האיסור.)

ב:
כשיין נסך מתערבב במשהו אחר התערובת נאסרת. למעשה, הכלל הזה חל לא רק על יין נסך אלא על כל נוזל שניסך לאליל. כך שהכלל חל גם על מים: אם לא-יהודי נוסך מים לאל כלשהו המים שנותרו אסורים לכל היהודים.

ג:
אם הכמות הקטנה ביותר של יין נסך בא במגע עם יין כשר הכל נאסר – אפילו אם טיפה קטנטנה של יין נסך נופלת לתוך חבית מלאה של יין. אפילו הכמות הקטנה ביותר של מֵי-נֶסֶךְ יפסול את הכל המים אם היא תבוא במגע עם מים רגילים.

ד:
הכלל הזה חל על תערובות ומזיגות של שני נוזלים מאותו המין – יין ביין, מים במים. ואולם, אם יין נסך (אפילו הכמות הקטנה ביותר) באה במגע עם נוזל אחר – לדוגמה מים או חלב או מרק – התערובת נאסרת רק אם יין הנסך משפר את טעם התבשיל (נותן טעם לשבח).

ה:
הסיפא של משנתנו הוא, למעשה, חוק כולל שמסביר את מה שבא לפני כן. כל מוצר מזון (מוצק או נוזל) שהוא אסור שנתערבב אם מוצרי מזון מותרים מאותו סוג (חלב בחלב, בשר בבשר, פרות בפרות וכו') הופך את כל התערובת לאסורה אפילו אם היסוד האסור הוא בכמות קטנטנה ביותר. ואולם, כששני הפריטים הם ממינים שונים (חלב ביין או יין בבשר וכו') התערובת אסורה רק אם טעם התערובת השתפר (נותן טעם לשבח).

קבלתי עוד שתי הודעות בעניין לא-יהודים ויין נסך. ישראל מן שלח לי הודעה כדי לחזק את טענתו המקורית:

כתמיכה לטיעוני, כל הדיונים כאן הם על יין נסך אמיתי אבל כיום אין לנו יין נסך אלא יין סתם ואני עדין חושב שזה עלבון לגוי במיוחד ההסבר הרבני לסיבות החברתיות שלא להשתמש ביין סתם. ובכל מקרה, ההלכה הזו אינה מונעת דבר מאחר והרבה משקאות אלכוהוליים מותרים.

אני משיב:

ובכן, כיום גם סתם יינם אסור. כמדומני, ישראל סבור שלא כך צריך להיות. ב-1985 הרב אליוט דורף כתב תשובה שבה הוא תומך בטענה של ישראל. הנה הקטע הרלוונטי:

ואולם, במסקנה שלו, לאחר דיון ארוך על כל הבעיתיות של יצור יין מודרני, הוא כותב:

ואולם, הרב דורף, מתעלם בתשובתו מהסיבה לאיסור סתם יינם, ההבטים החברתיים. אליהן מתייחס מסר אחר שקבלתי, מ-אברהם חסון:

ברצוני להגיב על נושא אפליית נוכרים בנוגע ליין נסך:

הנושא של יין נסך תפס הגזמה גדולה בימינו: כאשר יהודי שאינו מקיים את כל התרי"ג מצוות מחזיק בבקבוק יין פתוח, היין נאסר לשתייה ע"י יהודים אחרים. לדעתי ממש אין להם על מה לסמוך כי בוודאי שיהודי לא ניסך את היין ובוודאי שלא לחש לו לחשים של תפילה לעבודה זרה. אבל לגבי גויים שנגעו ביין, הנושא כמובן תופס לתקופה בה כתבו את המשנה ואני משוכנע שאותו הגוי טימא את היין ע"י תפילה לע"ז שלו. אבל האם זו אפליית גויים כאשר מקיימים מצווה דתית? בוודאי שזו אפליית גויים, וזה בדיוק תפקידה של הדת להבדיל בין יהודים ללא יהודים, תפקידה למנוע התבוללות ולשמר את היהדות. האם מישהו מסכים לנישואי יהודי עם גויה? או האם מישהו מסכים שיהודי יאכל טרפות? אם כן, מהר מאוד לא יהיה כל הבדל בין יהודי ללא יהודי וההתבוללות קורית תוך דור אחד או שניים.

אני משיב:

פרונוגרפיה היא שאלה של גאוגרפיה אומר סקיני. אולי. אבל במקרה הזה, בקשר לדעות של ישראל מן ואברהם חסון, אולי אנחנו יכולים לומר שמשתמע שהתבוללות היא שאלה של גיאוגרפיה.