AZ-h052
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
ושל התנועה המסורתית
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת עבודה זרה, פרק ד', משנה ד':
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד; וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד. נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרו וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ; בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ מְשַׁמְּשֶׁיהָ מֻתָּרִין וְהִיא אֲסוּרָה:
הסברים:
א:
ברור שמשנתנו עדין עוסקת באלילים עצמם. השאלה הנדונה כאן היא באיזה שלב במהלך קיומו אליל הופך לאסור. כי בסופו של דבר, אם אין לו כל חשיבות דתית אז הוא אינו שונה מכל פסל או צלמית אחרים.
ב:
התורה [דברים ז כה] מצווה כך בנוגע לאלילי הגויים:
פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ.
התורה יכלה לחסוך במילים, ולצוות על בני ישראל "פְּסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ". החכמים למדו מסמיכות המילים "פסילי אלהיהם" שהפסלים והצלמיות הללו נאסרים רק מהרגע שהם הופכים ל-"אלהיהם".
ג:
במקרה של נכרי שיוצר אליל, ברור שכוונתו היתה ליצור יצוג של אלוהיו; לפיכך, אסור ליהודי להפיק כל הנאה מפסל כזה או צלמית כזו מהרגע שהאומן סיים את מלאכתו.
ד:
ואולם, התורה גם לוקחת בחשבון את האפשרות העצובה שיהודי עלול להתפתות לע"ז. התורה [דברים כז טו] מצהירה כך:
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר.
החכמים למדו מכאן שבמקרה של יהודי שיוצר פסל או צלמית הם הופכים לאליל (ולפיכך אסורים) רק מהרגע שהוא עורך לפניו טקס פולחן דתית. בפרושו למשנתנו רמב"ם מציע שטקסים כאלה יכולים לכלול הקטרת קטורת לפניו או השתחויה לפניו. בפרושו, הרב עובדיה מברטנורו מסביר את הניסוח המוזר משהו של התורה "בסתר". הוא אומר שבתחילה יהודים לא יקיימו טקסי פולחן כאלה בציבור מפחד בתי הדין. בתי הדין היו מיישמים את מצוות התורה [דברים יג ז-יב]:
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ, בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ, בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים … מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם … לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו: כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ … וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ:
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
וודאי תזכרו שב-ע"ז 049 הזמנתי את המשתתפים לענות לאתגר שהציב מייק ניקולס. מייק שאל איזו שייכות הוא ימצא בחיי היום-יום לנושא שאנו לומדים כעת. בשיעור הקודם קראנו תשובה אחת; הנה כעת תשובה נוספת. זו באה מ-יאיר להרר:
כתשובה לשאלה הקשורה ללימוד של הפרטים האלו הקשורים לעבודה זרה, השיעור שאנחנו יכולים ללמוד הוא עד כמה רבנינו הרחיקו לכת בניסיון להימנע אפילו ממראית עין של קשר לעבודה זרה, כמו גם כנראה האמונה שכאשר פריט משמש לע"ז הוא הופך ללא ראוי לשימוש יהודי בכל אופן וצורה.
אם צריך להיות יישום מעשי ללימוד המשנה הזו )ואני די בטוח שלא צריך שיהיה יישום מודרני לכל משנה ומשנה(, הייתי מציע שישנן מספר סיבות לכך שהוא חשוב. ראשית, מבחינת מבט היסטורית, הוא נותן לנו את ההקשר להבין את הדאגות של אבותינו בקהילות בהם הם חיו. אנחנו מבינים טוב יותר את הצעדים שהם חשו הכרחיים לקיום המסורת היהודית בעולם לא-יהודי, אלילי.
שנית, אנחנו בהחלט יכולים ללמוד כמה שיעורים מהמשנה הזו כאשר היהדות בתפוצות נאבקת לשמור על זהות אמיתית בעולם לא-יהודי. אני מציע שכאשר אנו מתעסקים עם בעלי תפקידים של דתות אחרות ובעבודה לצד דתות אחרות בקהילות שלנו, כדאי לנו לזכור את המשניות האלו ממש והן יעזרו לנו לקבוע את הגבולות שאנו רוצים להציב בארועים, טקסים ומיזמים בין-דתיים.
יתר על כן, המשנה הזו נותנת לנו יותר הקשר לרעיון של המושג הרבני "לעשות סייג לתורה". כאן ראינו חוק רבני שדורש מאיתנו לעשות כל מאמץ אפילו לא לבוא במגע עם פרטים של עבודה זרה אפילו אם אנחנו בעצמנו לא סוגדים להם. זה נותן לנו הקשר אפילו לקיום כמה מהטקסים שלנו, שמרחיקים לכת כדי לשמור על רוח ההלכה, אפילו אם לפעמים נראה כאילו אין להלכה בסיס הגיוני.
והנה תגובה נוספת מ-מייק לוין:
שאלת איזה מצב יכול להיות דומה לנושאי ע"ז שבמשנה. אפילו אם מניחים שאין שייכות בין ע"ז לנצרות, לעיתים אני רואה פסלים דמויי אלים הינדים / בודהיסטים במצבים שונים. ובשבילי בוודאי שיום סיינט וולנטיין ("יום האהבה") צועק "עבודה זרה!" – ואפילו פוסקים מתונים למדי חושבים שהלווין (ליל כל הקדושים) נמצא מחוץ לתחום ליהודים. וזו רק התחלה שמבוססת על כמה דקות של חשיבה.
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת עבודה זרה |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור ותרומה |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
