AZ-h029

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
ושל התנועה המסורתית

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

מסכת עבודה זרה, פרק ב', משנה ה' (חזרה):
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ. אָמַר לוֹ, "מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם?" אָמַר לוֹ, "מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבָה שֶׁל נְבֵלָה." אָמַר לוֹ, "וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ [חכמים קודמים] 'כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה שׂוֹרְפָהּ חַיָּה וְלֹא מוֹעֲלִין.' חָזַר [רבי יהושע] וְאָמַר לוֹ, "מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה." אָמַר לוֹ [רבי ישמעאל], "אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ [גם] בַהֲנָאָה?" הִשִּיאוֹ לְדָבָר אַחֵר. אָמַר לוֹ, "יִשְׁמָעֵאל אָחִי, הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא? – 'כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן', אוֹ 'כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ.' אָמַר לוֹ, "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ." אָמַר לוֹ [רבי יהושע], "אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ [הפסוק הבא] מְלַמֵּד עָלָיו: 'לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים:'
הסברים (המשך):
י:
רבי יהושע אמר לרבי ישמעאל שהסיבה שבגללה החכמים הורו על איסור גורף על כל הגבינות של גויים היא היות והגויים השתמשו בחלב חמוץ שנלקח מנבלה של בהמה שזה עתה נשחטה כדי שישמש כזרז לתהליך הגיבון.
יא:
רבי ישמעאל אינו חולק על העובדה הזו שכנראה היתה ידועה היטב, אלא הוא שואל מדוע חלב כזה נחשב ללא כשר. לשם הבהרה: דעתו היא שהחלב שנמצא בתוך גוף האם הוא ישות בפני עצמה ואין להשוותו לבהמה עצמה. בשר בהמה שנשחטה על ידי נכרי אסור ליהודים; אבל מדוע חלב שנלקח מגוף הבהמה שנשחטה לא יהיה מותר אם הבהמה במהותה כשרה (ונפסלה רק בגלל האופן שבו נשחטה)? אם החלב כשר ללא קשר למעמד הבהמה שממנה הוא בא מדוע שהגבינות הללו לא תחשבנה ככשרות?
יב:
רבי ישמעאל מנסה כעת להוכיח את טענתו על ידי ציטוט של פסיקה עתיקה. ההסבר הזה אינו מיועד לעדיני נפש! הפסיקה אומרת שכוהן שזה עתה שחט בהמה בבית המקדש, אם הוא יכול להביא עצמו לעשות זאת, יכול להוציא את החלב שבגוף האם ולשתות אותו! ובכן, הפגר הזה, שנשחט כקורבן, שייך לקב"ה; אם כן, נטילת חלק כלשהו של הפגר למטרות חולין נחשבת לחילול הקודש (מעילה). העובדה שהפסיקה העתיקה מתירה את שתיית החלב של בהמה כזו מוכיחה, לדידו של רבי ישמעאל, שהחלב וגופת הבהמה הם שתי ישויות נפרדות.
יג:
לאחר שביסס את עמדתו, רבי ישמעאל ממשיך. חילול הקודש היא עברה הרבה יותר חמורה מאכילת בשר בהמה לא כשרה. אם כן, אם החלב של בהמה שהוקדשה לקב"ה מותר ליהודי קל וחומר שחלב שנלקח מבהמה שנשחטה על ידי גוים יהיה מותר ליהודי, מאחר ובכל מקרה הוא כשר כפי שהוכח קודם.
יד:
רבי יהושע אינו חולק על ההקשה הזו; וגם אינו מקבל אותה. במקום זה הוא מציע סיבה נוספת מדוע גבינות גויים נאסרו. "מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה."
טו:
ובכל זאת, רבי ישמעאל מטיל ספק גם בטענה זו. אנו למדנו במשנה הקודמת כך:
גְבִינוֹת בֵּית-אֻנְיָקִי שֶׁל גּוֹיִם, אֲסוּרִין וְאִסּוּרָן [גם] אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:
אם הגבינות התמצקו בקיבה של בהמה שנשחטה על ידי נכרי אזי הן נאסרו לחלוטין, כפי שרבי מאיר אומר במשנה. כיצד יכלו החכמים להתיר הפקת הנאה [רווח] ממצב כזה?
טז:
גם על קריאת תגר זו אין רבי יהושע משיב, וכפי שנראה, הוא מנסה למשוך את תשומת ליבו של החכם הצעיר מהנושא.
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
ב-ע"ז 026 הבאתי את התחקיר של גלוריה לונדון בקפריסין בנושא כלי חרס נקבוביים. אד שפיץ כותב:
האם יתכן שהאיסור על ערבוב חלב ובשר במיכלי חרס היה המקור לאיסור שלנו כיום על ערבוב בשר וחלב בחוקי הכשרות?
אני משיב:
מבחינה הלכתית טהורה, זה לא יכול להיות. האיסור על ערבוב בשר ומצרי חלב נובע מדרישה משולשת של התורה [שמות כג יט, שמות לד כו, דברים יד כא]:
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
ואולם, מפרשים רבים מתקשים להסביר מדוע התורה אוסרת את זה. רמב"ם, לדוגמה, מציע שהסיבה יכולה להיות שבישול גדי בחלב אמו היה מנהג אלילי. אין לנו דרך לדעת אם התגלית של גלוריה לונדון יכולה לשמש סיבה טובה יותר. לעומת זאת,דבר אחד ברור: ההפרדה של מוצרי חלב ובשר (בתנאים מסויימים) אינו יחודי ליהודים.

ב-ע"ז 027 למדנו ש-הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁל גּוֹיִם, אֲסוּרִין. אמנון רונאל שואל, בתמציתיות:
למה?
אני משיב, בתמציתיות:
משום יין נסך (ראו ב-ע"ז 024).


לתנועה המסורתית