AZ-h028

א:
משנה זו ממשיכה את קודמתה ומבהירה אחד מסעיפיה. ודאי תזכרו שהמשנה הקודמת למדה כך:

ב:
לפני שנתחיל את ההסבר למשנתנו הרשו לי להציג בפניכם שאלה שקבלתי מ-אריה אברמוביץ, והיא קשורה לדיון שלנו. לאחר השיעור הקודם אריה כתב לי כך:

האם אני יכול להסיק מזה כך:

1. שימוש ברֶנֶט / קיבות עגלים כדי לגבן גבינות נחשב על פי רוב לכשר;
2. שחיטה כשרה לא היתה הכרחית למקור הרנט, כל עוד המקור אינו תוצאה של ע"ז?

אף על פי שמשנתנו מפותלת וזקוקה להסברים רבים, היא למעשה עונה על שתי שאלותיו של אריה.

ג:
קודם כול, אם נקרא בזהירות את הכתוב במשנה הקודמת כפי שהצגתיה, נשים לב לכך שהאיסור הנדון הוא לא רק איסור הנאה (הפקת רווח) אלא גם עוד משהו. המשנה אומרת שבנוסף לאיסור אחר שהוא מובן מאליו ושאין צורך להזכירו כלל, רבי מאיר היה אוסר גם איסור הנאה מגבינות כאלה; שאר החכמים מתירים הנאה אבל עדיין אוסרים את האיסור האחר, המובן מאליו שלא הוזכר.

ד:
מהו האיסור האחר, 'המובן מאליו', מובהר במשנתנו הנוכחית. רבי ישמעאל שואל מדוע גבינות של גוים אסורים. איסור זה הוא איסור מוחלט וכולל. כך שעלינו להבין שהמשנה הקודמת אומרת שכולם מסכימים שכול גבינות הגויים אסורות (באכילה), אבל רבי מאיר היה מוסיף שגם אסור להפיק הנאה (רווח) מהם, תוספת שאותה החכמים דוחים. לפיכך, הסיבה שגבינות מביתוניה (בית אניקי) הוזכרו במיוחד היא מהסיבה הנוספת שלא רק שהגבינות הללו אסורות כי הן מבהמות לא כשרות אלא גם בגלל שרוב הבהמות באזור ההוא מועלות כקורבן אלילי, כך שהן פסולות כפליים.

ה:
יוצאת מכך גם תשובה לשאלה השניה של אריה.

ו:
משנתנו היא שיחה בין רבי ישמעאל לבין רבי יהושע. רבי יהושע היה אחד מגדולי החכמים בדור שבא מיד לאחר המלחמה ברומאים וחורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. (תוכלו ללמוד על אודות רבי יהושע ב-אבות 129 והשעורים העוקבים.) רבי ישמעאל היה אור מוביל של הדור הבא, בן זמנו של רבי עקיבא. (תוכלו ללמוד על אודות רבי ישמעאל ב-אבות 187 ובשעורים העוקבים.) לפיכך, ברור שהיחסים כאן הם של חכם צעיר שחוקר את המבוגר ממנו.

ז:
רבי ישמעאל שואל את רבי יהושע מדוע אסרו חכמים גבינות של גוים. הגבינות עשויות מחלב, וחלב כשר אם הוא מבהמה שבמהותה כשרה. בטח, הוא מרמז, מה שקורה לבהמה אחרי שהחלב נחלב ומי בעל הבהמה אינו שייך לכשרות החלב עצמו. רבי יהושע משיב שהסיבה לאיסור הוא היות והם מעמידים את החלב והופכים אותו לגבינה על ידי כך "שמעמידין אותה בקבה של נבלה".

ח:
למעשה, יש לנו כאן קיצור אופיני לחכמים. הזרז המגבן לא היה קיבת הבהמה אלא מה שיוצא ממנה. כשבהמה מניקה מתה – מוות טבעי או לא טבעי – היו מוציאים את החלב החמוץ שבמעי הבהמה ומוסיפים אותו לחלב הטרי שאותו רוצים להפוך לגבינה, כדי שהחלב החמוץ יזרז את תהליך הגיבון.

ט:
רבי ישמעאל אינו מקבל את התשובה הזו. האם החלב שנותר בתוך נבלת בהמה באמת לא כשר? הוא מנסה להוכיח שהוא אכן כשר בשאלתו הבאה.

המשך יבוא.

היום מלאו שלוש-עשרה שנה, לפי הלוח העברי, להלוויתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. אם כן, היום גם מלאו שלוש-עשרה שנה לשיעור הראשון במשניות בחוג הלימוד הזה שנקרא על שמו. יהי רצון שתנוח נשמתו בשלום ושחוג הלימוד שלנו ילך מחיל אל חיל.