AZ-h019

א:
פרק א' של מסכתנו עסק בעיקר בקשרים מסחריים וכלכליים בין יהודים לבין מי שאינם יהודים בהקשר רחב. פרק ב', בו אנו פותחים כעת, עוסק בקשרים פנימיים יותר אינטימיים בין יהודים ומי שאינם יהודים, כמו היחסים בין שכנים.

ב:
משנתנו היא פירוש עצוב על המצב של החברה הלא יהודית באימפריה הרומאית כפי שהוא משתקף בעיני חז"ל באופן כללי. בטח עלינו להניח שמשנתנו מתייחסת למיעוט, ושהרוב המכריע של האזרחים הרגילים היו אנשים הגונים ומכובדים. אף-על-פי-כן, משנתנו מדאיגה מאוד.

ג:
פעמים רבות ובהקשרים רבים חכמנו מצביעים על כך שהפונדקים שבצידי הדרכים לא היו מקומות בריאים לשהות בהם. על-פי-רוב הם היו צפופים יתר על המידה ומתאכסנים נאלצו להסתפק במקום באורוות שם שוכנו הבהמות ללילה. (סיפור ידוע בכתבי הקודש הנוצריים משקף את המצב החברתי הזה.) שודדים ערכו תצפית מתמדת על הפונדקים הללו, בתקוה לרווח מהיר – אם כי פלילי. ככל הנראה, משנתנו מדווחת שלעיתים קרובות מתאכסנים זכרים מתוסכלים פנו לקיום יחסי מין עם בעלי החיים שבאורוות.

ד:
בפונדקים הללו נאלצו, על-פי-רוב, מספר מתאכסנים לישון באותה המיטה. כאשר מקום פנוי הוא מצרך מבוקש יתכן שבעל ואשתו ייאלצו להיפרד ללילה. לאמיתו של דבר, היה אפשר לחשוב שיהיה מותר לאישה יהודיה לחלוק מיטה עם גבר לא יהודי אם אשתו של הגוי גם היא במיטה (בדרך כלל הם ישנו בפונדקים אלו בלבוש מלא). ואולם, משנתנו מבקשת להזהיר נגד זה: אל לה לאישה יהודיה לחלוק מיטה אם גבר לא יהודי (אפילו אם אשתו של הגוי נוכחת גם כן) מפני שנראה שהתוצאות הן כמעט בלתי נמנעות.

ה:
כבר הזכרתי שהפונדקים שבצידי הדרכים היו מקומות שגנבים ושודדים נהגו לפקוד. הליסטים הללו לא היו מהססים להרוג מתאכסן בפונדק כדי לגנוב את ארנקו. הביטוח היחיד נגד אפשרות כזו היתה לא לישון לבד, וגם לא להיות היהודי היחיד שישן עם לא יהודים.

המשך יבוא.

ב-בע"ז 016 תארנו כיצד הרומאים היו משגרים פושעים שנידונו לזירת הקרקס שם היה עליהם להילחם על חייהם נגד גלדיאטורים או חיות פרא. כתבתי לסיום שעל ידי כך היה שילוב נאה של 'עשיית צדק' עם בידור המוני.

רון קמינסקי כותב:

הייתי קצת מזועזע כשקראתי את זה, לדעתי השימוש שלך במילה "נאה" יש לו הקונוטציה שאיכשהו אתה רואה בעין טובה את המנהג הזה (או לפחות את היעילות שלו). זה בולט במיוחד בשבילי היות והמובן האחר של המילה "נאה" בהחלט לא התקיים במנהג הזה (לביטוי "באופן נוח" אין הביעה הנוספת הזו, אבל זה עדיין יכול לציין ראייה בחיוב). אולי אני רגיש מדי, אבל חושבני שאולי תרצה לחשוב שוב ולשכתב את המשפט הזה.

אני משיב:

כן, אני חושב שאתה רגיש יתר על המידה. הערתי היתה מבדחת באופן סרקסטי והנחתי שתובן כך. אולי היה זה 'נאה' מנקודת מבטם של הרומאים, אך הנוהג הזה לעולם לא יתקבל בכל צורה שהיא ובכל או אופן שהוא באספקלריה יהודית. התאווה של ההמון ל-panem et circenses [לחם וקרקסים, משחקים] היתה נתעבת. ואולם הגינוי שלנו להתנהגותם צריך לכלול גם את כול אלו שברוב הדורות משתתפים בלהיטות בהוצאות להורג של פושעים. בחברה המערבית המודרנית נראה שהתאווה הזו באה לידי רוויה על ידי קריאה בשקיקה בפרטים המחרידים של הוצאות להורג כאלו – במיוחד כאלו שהשתבשו – בתקשורת צמאת הדם.

ב-בע"ז 017 למדנו את הפירושים השונים שנִתנו לביטוי 'לא תחנם' על ידי חז"ל.

תמר דר כותבת:

קראתי קריאה ראשונה את השיעור החדש, ומשהו מאוד מציק לי: לפי תוכנו של הקטע (דברים ז' א-ב) להבנתי הצנועה "ולא תחנם" מתפרש לי מלשון חנינה, מה שמתאים לתוכן הקטע . וכיצד לא נתת לפחות כתוספת אפשרית לפרוש זה? מילא לשון חנייה אולי אפשרי אך לשון חן בכלל לא מתקבל על דעתי שכן נאמר שיש להכותם ולהחרימם וכיצד אפשר ליפות את אלה שמחרימים?

אני משיב:

קודם כול ברצוני להודות לתמר מקרב לב על שהיא קוראת את השיעור שלי יותר מפעם אחת. זה באמת מחמיא לי ואני אסיר תודה.

הפירושים של מילים וביטויים מקראיים המובאים בשיעור אינם שלי. הם פירושים שנתנו על ידי החכמים. ובכן, ראינו לעיתים רבות וקרובות שלחכמים לא היו נקיפות מצפון על הוצאה של מלה (או ביטוי) מהקשרה בתורה כדי להצדיק פסיקה זו או אחרת. אם מה שמחפשים הוא המובן הראשוני שלו התכוון הכתוב – המכונה בעברית 'פשט' – אז בטח הפירוש של 'לא תחנם' חייב להיות 'אל תרחמו עליהם'. אבל החכמים בחרו בשני פירושים אחרים, שניהם – אם נהיה כנים מבחינה אינטלקטואלית – מרחיקי לכת. (הם היו יכולים לגזור פרוש נוסף הקשור במילה 'חינם' אם היו רוצים לעשות כן.) לחכמים היה ברור שפירושיהם אינם עומדים בד בבד עם הפשט: זה לא הפריע להם.

תמר שואלת מדוע לא הבאתי פירוש שמתקבל יותר על הדעת. תשובתי פשוטה: השיעורים האלו אינם על המקרא. הם גם אינם על איזה פירוש חדש למילה מקראית או לביטוי מקראי שעשוי לעלות בדעתי. הם על החכמים – על פירושיהם ופסיקותיהם.

נא לשים לב: השיעור הבא בסידרה זו יהיה אי"ה ביום ה' 18 בספטמבר (י"ח באלול).