AZ-h015
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
ושל התנועה המסורתית
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת עבודה זרה, פרק א', משנה ו':
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם, מוֹכְרִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר, אֵין מוֹכְרִין. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה, עֲגָלִים וּסְיָחִים, שְׁלֵמִים וּשְׁבוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה. וּבֶן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּסּוּס:
הסברים:
א:
משנה זו, בעוד שהיא רלוונטית מאוד לנושא שלנו כרגע, היא העתק של המשנה במסכת פסחים פ"ד מ"ג. או שמא ההפך הוא הנכון והמשנה בפסחים היא העתק של משנתנו. יהא כך או יהא כך, שתי המשניות זהות.
ב:
מסורת החכמים מבחינה בעיקר בין שני סוגי בהמות: אלו המכונות בעברית "בהמה דקה" ואלו המכונות "בהמה גסה". הפרוש המילולי של המושג הראשון הוא "חיות קטנות" ושל השני "חיות גדולות", אבל המושגים אינם באמת כלליים, אלא מוגבלים בישומם: המושג הראשון מתיחס לבהמות מהצאן – כבשים, עזים וכדומה – ואילו המושג השני מתיחס לבהמות מהבקר – פרות, פרים, שוורים וכדומה.
ג:
משנתנו עוסקת במכירת בהמות ללא-יהודי. אף-על-פי שהדבר לא נאמר מפורשות במשנתנו, הסיבה להיסוס למכור בהמות ללא-יהודים היא גם דתית וגם הומניטרית – ומאותה הסיבה עצמה. פסוק אחד בתורה ידוע ומובא על ידי כמעט כולם בהקשר זה או אחר, אך מעטים חושבים על ההשלכות של הפסוק כפי שעשו וחשבו החכמים. בקשר לשמירת השבת התורה מציינת [דברים ה' יב-יד]:
שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
ושוב [שמות כג יב]:
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:
לפי מצווה זו לא רק שלכל בני אנוש (ולא משנה מה מעמדם החברתי) יש הזכות (והחובה) לשבות את שבתם, אלא גם "שורך, וחמורך וכל בהמתך". התורה דורשת ממני לדאוג לכך שכל החיות שבמשק ביתי תהיינה חופשיות ממלאכה בשבת. החכמים חששו שאם יהודי ימכור בהמה ללא-יהודי הוא יעביד את הבהמה בשבת. החכמים היו מודעים היטב לכך שאדם אחראי אך ורק למנוחה השבועית של החיות כל עוד הן בחזקתו; אך החכמים היו רגילים לגזור גזרות מחייבות עם ישום כללי בגלל חששם לנסיבות מסוימות ומיוחדות שסביר להניח שעלולות לעלות. (ראו סעיף ה' בהמשך.)
ד:
המכירה של צאן ללא-יהודים מעולם לא נאסרה מאחר ומעולם אינם מעבידים בהמות כאלה. ואולם, אף-על-פי-כן, היו מקומות בהם לא היה נהוג למכור צאן מחשש שיהודים, בלי לחשוב, ימכרו גם בקר ללא-יהודים, דבר שאסור בכל מקום. ולכן, הרישא של משנתנו מציינת שעל אדם לנהוג בנושא זה על-פי הנוהג המקומי המקובל: אם מקובל למכור ללא-יהודים כבשים ועזים אזי יש רשות לעשות כן; ואם לא כן, אסור למכור – אפילו נגד רצונו האישי של אדם.
ה:
המכירה של בהמות מהבקר ללא-יהודי, בהמות היכולות לשמש לעבודה, אסורה באופן כללי מפני שבמקרים רבים המכירה היתה על תנאי: אם הקונה מרוצה מקנייתו הוא יחזיק בה, ואם לא הוא רשאי להחזיר את הבהמה לאחר כמה ימי מבחן ולקבל בחזרה את כספו. בינתיים יתכן שליהודי עדיין יש זכויות בעלות על בהמה שעובדת בשבת. עוד דבר שממנו חששו החכמים הוא שאי אפשר לצפות שבני אדם יבחינו בין מכירה מצד אחד (בה הבעלות מועברת באופן מוחלט), ומצד שני השאלה, החכרה והשכרה של בהמה ללא-יהודי (במקרים כאלו היהודי הוא עדיין הבעלים).
ו:
רבי יהודה בן עילאי היה מתיר מכירה של בהמה פצועה ללא-יהודי, מאחר שברור שלא ימנעו ממנה את מנוחת השבת; אלא נראה שימנעו ממנה את החיים, מאחר וברור שמטרת הקניה היא שחיטה ומכירת הבשר. רבי יהודה בן בתירה מתיר מכירת סוס, כי הוא סבור שרכיבה על סוס אינה הַעֲבָדָה. הן דעתו של רבי יהודה והן דעתו של בן בתירה אינן מתקבלות להלכה.
שאלות ותשובות:
כפי שתראו מהנסיבות של המסר הבא, לפעמים לוקח לי זמן מה למצוא הזדמנות נאותה להביא מסר שקיבלתי. סבלנות היא מעלה.
מרק לאוטמן כותב:
בימים אלו אני מכין את הקריאה לפרשת "ואתחנן" ונתקלתי בפסוק דברים ד' י"ט:
וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם:
דומני, כי המפרשים הראשונים מסבירים כי ה' שייך, לשם סימון ולא לשם תפילה, את הכוכבים בין כל העמים – כל עם והכוכב שלו. אך על דרך הפשט משתמע מן הפסוק כי עם ישראל מחיוב לעבוד את ה', וה' "חלק" את השמש ואת הירח ואת הכוכבים לעמים האחרים שהם דווקא כן יעבדום – לא בהיתר אלא בחיוב! אם כך הדבר, האם יש סתירה בין פסוק זה לבין האיסור על עבודה זרה על-ידי נוכריים?
אני משיב:
החכמים הבינו את המלה 'כוכב' בהקשר של דיוננו כאן כ-'כוכב לכת'. ועלינו לזכור שהחכמים האמינו באסטרולוגיה – לפחות עד זמנו של רמב"ם שטען שאסטרולוגיה היא שטות גמורה.
במשנה תורה [עבודת כוכבים פ"א ה"א] רמב"ם כותב:
בימי אנוש [בן אדם הראשון] טעו בני האדם טעות גדולה, ונבערה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים היה. וזו היתה טעותם: אמרו, הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו; כמו שהמלך [מלך בשר ודם] רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודת כוכבים. וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. הוא שירמיהו אומר: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹך. וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא: [ירמיה י ז-ח] כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא:
כמדומני שמעטים כיום היו מקבלים את נימוקו של רמב"ם. אולם, אף-על-פי-כן, האמת היא שכמעט כל הדתות האליליות נובעות מהאמונה שכוכבי הלכת משפיעים על חייהם ושכל כוכב לכת הוא התגלמות של אל – כגון יופיטר (צדק), ונוס (נוגה), מארס (מאדים), סטורן (שבתאי) וכו'. לפיכך, אם מישהו מאמין באסטרולוגיה – כמו שהחכמים האמינו – היה זה דבר שגרתי שלכל אומה יהיה כוכב לכת משלה שיגן עליה – פרט, כמובן, לישראל, שכפי שרבי יוחנן אומר [שבת קנ"ו ע"א] "אין מזל [דהיינו: כוכב-לכת] לישראל".
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת עבודה זרה |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור ותרומה |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
