AZ-h001

א:
לפני שנתחיל את לימוד המשנה הראשונה של מסכת עבודה זרה עלינו אולי להבהיר לעצמנו במה עוסקת מסכת זו – ובמה היא אינה עוסקת. המונח העברי 'עבודה זרה' מציין אמונה ופולחן שאינם יהודיים, עבודת אלילים. ואולם, המסכת לא תרחיב את הדיבור על האמונות והפולחנים הללו או תסביר אותם (אך אנחנו נעשה כן היכן שצריך בהסברינו, כמובן). במלים אחרות, לא היתה לחכמים כוונה להפוך את מסכת עבודה זרה למקור שממנו עלולים יהודים ללמוד על עבודה זרה מבחינה מעשית.

ב:
מסכת ע"ז גם לא תעסוק בחוקים ובמצוות שמְצַוָה התורה כדי להרחיק את היהודים מאימוץ או חיקוי – אפילו שלא במודע – של מנהגים לא יהודיים.

ג:
מסכת ע"ז עוסקת בהסדרת הקשרים החברתיים בין יהודים ושאינם יהודים בקהילות שבהן הם חיים יחדיו. במהלך כל תקופת התנאים והאמוראים חיו מי שאינם יהודים בארץ-ישראל והם הפכו בהדרגה לחלק ניכר מכלל האוכלוסיה. בערים וכפרים רבים חיו היהודים לצד לא יהודים, והמסכת שלנו עוסקת בהסדרת התקשורת החברתית שהיהודים יכולים לקיים עם שכניהם הלא יהודים.

ד:
רוב הפרשנים היו מעדיפים להשתמש במונחים כגון 'עובדי אלילים' יותר מאשר 'לא יהודים' כדי לתאר את השכנים הללו. בפרושו הגדול, 'בית הבחירה', רבי מנחם בן שלמה המאירי כותב כך [על ע"ז כ"ב ע"א]:

בעל בית הבחירה חי במהלך המאה ה-13 בעיר Perpignon שבדרום צרפת, שבזמנו היתה חלק מספרד. ואומנם, לפעמים מכנים אותו Don Vidal de Perpiñon. דבריו מכוונים בברור כדי שלא לכלול את שכניו הנוצרים ב-'עלבונות' הנרמזים בעניין לא-יהודים במסכת זו. הוא טוען שנוצרים וכל העמים האחרים שאימצו דת הדורשת הגינות מוסרית אינם 'עובדי האלילים' שמסכתנו עוסקת בהם.

ה:
לא כל חכמי ימי הביניים היו מסכימים אתו. לדוגמה, רמב"ם שחי בצפון אפריקה, סבר שמוסלמים אינם עובדי אלילים אבל נוצרים הם אכן עובדי אלילים. רבנו יעקב תם שחי בצפון אירופה סבר שנוצרים אינם עובדי אלילים. אם נקבל את ההגדרה הנרמזת מדבריו של המאירי, אזי רוב בני האדם המודרניים נופלים מחוץ לתחום המגדיר 'עובדי אלילים', מפני שלרוב העמים – אפילו אלו שלמראית עין עובדים אלילים, כמו הבודהיסטים וההינדואים – יש בברור קוד מוסרי בו הם חייבים לדבוק.

ו:
אך למרות ההתנצלויות של רבנים כגון המאירי ורבנו תם, גוף אחד של בעלי דעה לא השתכנע: מכל הטקסטים של התלמוד ששרדו מימי הביניים, מסכת ע"ז היא זו שעברה 'עריכה' – או שמא 'צנזורה' הוא המונח המדויק יותר – במידה עצומה על ידי העין הקולקטיבית, תמיד ערנית, של הכנסייה הנוצרית. קשה שלא להניח שמבחינת המבט הסובייקטיבי של הכנסייה, זה היה מקרה של "על ראש הגנב בוער הכובע".

ז:
יש הרבה דברים שמרמזים על כך שהאיבה כלפי 'עבודת אלילים' הוגבלה ללא יהודים שחיו בארץ-ישראל. בגמרא [חולין י"ג ע"ב] רבי יוחנן מצהיר כי

רבי יוחנן חי בארץ-ישראל במהלך המאה השלישית לספירה, בתקופת שיא הרומניזציה של הארץ. לא ברור על איזה בסיס הוא סומך את סברתו שלא-יהודים החיים במקום אחר באימפריה הרומית ומקיימים את אותם הפולחנים והמנהגים שמקיימת האוכלוסיה הלא יהודית בארץ-ישראל אינם עובדי אלילים אלא שהם רק ממשיכים במסורת אבותיהם ואילו אלו החיים בארץ-ישראל הם אכן עובדי ע"ז.

ח:
אם כן, נראה כי לדעת החכמים המונח 'עובד אלילים' שימש לציין את מי שאינו יהודי שחי בארץ-ישראל. יוצא איפה, כי יתכן וזוהי הגדרה חברתית ולאו דווקא דתית. מכל מקום, ברור כי הכוונה המקורית של מסכתנו היא לא להסדיר את היחסים החברתיים של יהודים ולא יהודים בכל העולם אלא רק את אלו של יהודים ולא יהודים בארץ-ישראל בעידן של עבודת אלילים.

המשך יבוא.