avot-h337

ח:
משנתנו מלמדת שחטאו של ירבעם, שהכשיר עבודת אלילים, גדול כל כך עד שלא ניתנה לו האפשרות לעשות תשובה. ואולם, זוהי כמעט אקסיומה ביהדות ש-"אין דבר העומד בפני התשובה"; שלמי שמתחרט באמת ובתמים ימחלו לו אפילו החטאים הנוראיים ביותר. רמב"ם [הלכות תשובה פ"ג הי"ד] כותב:

זה, כמובן, מביא אותנו לשאול: מדוע לא יכול היה ירבעם לעשות תשובה?

ט:
מאוחר יותר בהבהרותיו על הלכות תשובה רמב"ם נאבק בקושיא זו שנראית כסתירה. ולתוצאות מאבקו זה יש השלכות חשובות ביותר לבעיות תאולוגיות מכאיבות ביותר של זמנינו. (ראו את מאמרי – באנגלית – בנושא "השגחה אלוהית".)

י:
ושמא כדאי לנו קודם לשים לב ללשונה המוזרה של משנתנו. מדוע אומרת היא שלא נתנה לירבעם האפשרות לעשות תשובה? הרי ודאי שאם "אין דבר העומד בפני התשובה" אזי אין דבר היכול למנוע ממנו חרטה אילו רצה בכך. רמב"ם מתיחס לבעיה זו בקשר עם מקרה אחר אך דומה. בסיפור על העימות בין משה רבנו ופרעה מלך מצרים כתוב מספר פעמים לא רק שפרעה הכביד את לבו [שמות ח יא, לדוגמה], אלא שגם ה' הכביד את לב פרעה [שמות י א, לדוגמה]. כיצד עלינו להסביר התערבות שערוריתית זו ברצונו החופשי של פרעה? ללא בחירה חופשית באופן מוחלט לא יכולים להיות דברים כמו התנהגות טובה או רעה, לא תתכן בחירה מוסרית. אם הקב"ה יכול לשלוט בבחירות שלנו אין אנחנו אחראיים לתוצאותיהן של בחירות אלה, דהיינו מעשינו. ואם אין אנו יכולים להיות אחראיים למעשינו אזי לא יכולים להיות דברים כמו חטא ועוון.

יא:
רמב"ם מסביר [הלכות תשובה פ"ו ה"ג] כי חייבים להיות מקרים בהם החטא נורא כל כך עד כי עצם הרעיון של תשובה מחריד. במקרים מעין אלו הקב"ה מונע באופן פעיל את התשובה כדי שהעבריין יבוא, בסופו של דבר, על עונשו. פרעה הורה על חיסול מחצית עם ישראל [שמות א כג]. כל רעיון של צדק מוסרי אינו יכול להסכים שפשע כזה יישאר ללא עונש, שיימחל. פרעה, כמובן, נמצא רחוק ממחשבותינו. ולכן במאמרי על ההשגחה האלוהית הצעתי דוגמה אחרת:

במאמר, כמובן, הרחבתי מאוד על הרעיון הזה, אך כאן אין מקום להרחבה כזו.

יב:
עבודת אלילים היא החטא שהוא הניגוד המוחלט לתורתה המרכזית של היהדות, שהיא קיום האל ואחדותו. ולכן, חטאו של אדם המכשיר את דרכו של הציבור לעבודת אלילים כה גדול שלא תינתן אפשרות למוחקו על ידי עשית תשובה. מסיבה זו לירבעם (ודומיו) "אין מספקין בידו לעשות תשובה".