avot-h328
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ג (חזרה):
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים – חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע:
הסברים (המשך):
ח:
בחיבורו ההלכתי הכביר, משנה תורה [הלכות מתנות ענים פ"י ה"ז-יד], רמב"ם מונה שמונה דרכים בהן אפשר לקיים את מצות מתן צדקה. הוא מתחיל עם מה שלדעתו היא הדרך האידיאלית לתת צדקה ואומר שכל פריט עוקב ברשימתו פחות אידיאלי מקודמו.
ט:
כאשר התורה [ויקרא כה לה] מלמדת אותנו כיצד יש לעזור לזולת לצאת מקשיו, היא אומרת:
וְכִי יָמוּךְ [יעני] אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּך,ְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ… וָחַי עִמָּךְ:
זה הביא את רמב"ם לפסוק שהאופן האידיאלי לתת צדקה היא כאשר יהודי אחד עוזר לאחר לחלץ את עצמו ממצבו הכלכלי הקשה. (אולי זה דומה לפתגם הסיני העתיק: 'תן לאדם דג והאכלת אותו יום אחד; למד אדם לדוג והאכלת אותו כל חייו'.) רמב"ם מציע מספר דרכים להשיג מטרה זו. ניתן לתת למקבל הלוואה, או להיכנס עמו לשותפות, או למצוא לו עבודה מפרנסת. רמב"ם מבין את הפסוק שהבאנו קודם כמתכוון לומר שעלינו לתמוך בנזקק עד שהוא כבר לא צריך לבקש עזרה מאחרים.
י:
ואולם, לא תמיד אפשר – או אפילו רצוי – לפעול האופן האידיאלי הזה. ולכן רמב"ם מתאר את האפשרות הבאה כך:
פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח.
רמב"ם מזכיר לנו שבבית המקדש היתה מעין קופה לצדקה
שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי.
ואולם, רמב"ם מוסיף תנאי שמלמד תלי תלים על ארגוני צדקה בימינו: אל לו לאדם לתת צדקה באופן שכזה
אלא אם כן יודע שהממונה [על מפעל הצדקה] נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כרבי חנניה בן תרדיון:
יא:
השלב ההגיוני הבא הוא הפריט העוקב ברשימתו של רמב"ם, שמתאר מצב שבו התורם יודע למי הוא נותן אך המקבל אינו יודע מי מיטיב עמו. כדי להדגים את הנקודה הזו רמב"ם מתאר כיצד
גדולי החכמים היו הולכין בסתר ומשליכין המעות בפתחי העניים.
והוא מוסיף:
וכזה ראוי לעשות ומעלה טובה היא אם אין הממונין בצדקה נוהגין כשורה.
יב:
ההפך של המצב הקודם הוא כאשר התורם לא יודע למי הוא נותן אבל המקבל יודע ממי הגיעה התרומה. רמב"ם מדגים מצב זה היטב:
גדולי החכמים היו צוררים המעות [המטבעות] בסדיניהם ומפשילין לאחוריהן, ובאין העניים ונוטלין, כדי שלא יהיה להן בושה:
יג:
ארבעת הפריטים האחרונים ברשימתו של רמב"ם עוסקות במצבים בהן הנותן והמקבל מוכרים אחד לשני. רמב"ם אומר שעדיף לתת משהו לפושט יד לפני שהוא מבקש; אבל, כמובן, צריך לתת אפילו כאשר הקבצן מפציר בנו קודם.
יד:
ולבסוף, רמב"ם אומר שמן הראוי שניתן צדקה בשמחה ובפנים מאירות. אך מי שנותן לנזקקים גם שלא מרצונו ובפנים זועפות גם קיים את המצוה.
המשך יבוא.
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
