avot-h326
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ג:
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים; יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן – עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ; יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים – חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע:
הסברים:
א:
ברור שמשנתנו ממשיכה את הסדרה המבוססת על המספר ארבע ושהיא מתארת ארבעה טיפוסים. משנתנו מתארת ארבעה סוגי בני אדם בהקשר עם מתן צדקה.
ב:
התורה [דברים טו ז-יא] הופכת מתן צדקה לחובה דתית, דהיינו, למצוה:
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן [עני] מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ [עריך] בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ [אל לך להיות קשה-לב] וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ [ואל לך להיות קמצני] מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ [תעניק לו] דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ … נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:
חז"ל פירשו את הכתוב בתורה באופן מאוד מדויק. בברייתא [כתובות ס"ז ע"ב] אנו קוראים:
תנו רבנן [שנו רבותינו]: די מחסורו – אתה מצווה עליו לפרנסו [עד גבול צרכיו המידיים] ואי אתה מצווה עליו לעשרו [מעבר לכך]. אשר יחסר לו – אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו.
הכוונה כאן לאדם עשיר שלפתע התרושש. הברייתא מצוטטת בהקשר של נישואין: אם אדם שהיה עשיר עומד להתחתן, יש לעזור לו כדי שיוכל להינשא בהוד ובהדר לו היה רגיל, מפני שלפי כבודו, זהו הצורך שלו כעת. הברייתא ממשיכה:
אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד [עני שירד מנכסיו] סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין:
אני מביא את הברייתא הזו כדי להדגיש במשהו את החשיבות הדתית והמוסרית שהחכמים החילו על מצות צדקה ועל שמירת כבוד האדם.
ג:
רמב"ם, בחיבורו ההלכתי האדיר, משנה תורה [הלכות מתנות ענים פרק ז' הלכות א'-ב'] מסדיר את המצוה כך:
מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני אם היתה יד הנותן משגת … וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה…
ואז, בהלכה ה' של אותו הפרק, רמב"ם פוסק:
בא העני ושאל די מחסורו ואין יד הנותן משגת, נותן לו [בעל הבית] כפי השגת ידו. וכמה [יתן]? – עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר [על הצד הטוב ביותר]; ואחד מעשרה בנכסיו [נותן אדם] בינוני; פחות מכאן – עין רעה. ולעולם לא ימנע עצמו משלישית השקל בשנה. וכל הנותן פחות מזה לא קיים מצוה. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר:
ד:
למען הבהירות גם נציין שרמב"ם מוסיף [הלכה ז']:
מפרנסין … עניי עכו"ם [לא-יהודים] עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. ועני המחזר על הפתחים אין נזקקין [לא צריכים לתת] לו למתנה מרובה, אבל נותנין לו מתנה מועטת. ואסור להחזיר את העני ששאל ריקם…
המשך יבוא.
הודעה:
השיעור הבא בסידרה זו יהיה אי"ה ביום ג' 12 בפברואר 2008.
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
