avot-h320

נה:
גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הַשְׁמָטַת הָאָרֶץ. ידוע היטב שהיהדות מעריכה את החיים מעל כמעט כל המצוות. ואכן, ישנן רק שלוש מצוות שלשם קיומן היהודי נדרש לוותר על חייו ולמות על קידוש השם ולא לעבור עליהן; ואלו הן שלוש המצוות המוזכרות במשנתנו, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכת דמים. (התנא של משנתנו מזכיר גם את שנת השמיטה, וזה באמת לא מתאים להקשר. הכללתה כאן, בנוסף על האזכור הקודם במשנה זו, כנראה מדגישה עד כמה שמירת שנת שמיטה היתה בעייתית כבר בתקופת התנאים. התנא מדגיש את מצות השמיטה חזור ומדגיש. לדיוננו על השמיטה ראו אבות 314 ושלושת השיעורים העוקבים.)

נו:
בחיבורו ההלכתי האדיר, משנה תורה [יסודי התורה פ"ה ה"א-ב], רמב"ם מבהיר את המצב:

רמב"ם ממשיך ומסביר שהכלל הזה תקף רק בזמן של רדיפות המוניות ולא במקרים פרטיים. אף-על-פי-כן, ברור הוא שיש להחשיב את שלוש המצות הללו כהכרחיות לחלוטין לקיום המוסר היהודי.

נז:
לפי החכמים אין אדם יכול להיחשב יהודי שומר מצות אם הוא עובר על אחת או יותר משלוש המצות העיקריות הללו. השתייכות לעבודה זרה היא שלילה לא רק של התורה עצמה אלא גם של הקב"ה בכבודו ובעצמו. בימי הביניים רבנים גדולים בדקו אלו מדתות העולם האחרות הן בחזקת עבודה זרה ואלו לא. רמב"ם, בצפון אפריקה, סבר שהאיסלאם אינו עבודה זרה אך הנצרות היא אכן עבודת אלילים. רבנו תם, נכדו של רש"י במערב אירופה, סבר שהנצרות אינה עבודה זרה.

נח:
בהקשר שלנו כאן 'גילוי עריות' פירושו עברה על איזשהו מהיחסים המיניים העיקריים האסורים בתורה [ויקרא יח ו-כג]. דנו בעריות הללו בפירוט רב כשלמדנו את מסכת סנהדרין. [ראו סנהדרין 091 והשיעור שלאחריו (בשפה האנגלית).]

נט:
'שפיכות דמים' בהקשר של משנתנו פירושה נטילת חיי אדם בכוונת תחילה ושלא כחוק. דנו בעניין זה ארוכות כשלמדנו את מסכת סנהדרין. הנושא הועלה פעמים רבות כל כך עד כי כל שאני יכול להציע הוא שאלו המעונינים בכך ישתמשו במנוע החיפוש העומד לרשותנו בדף הבית שלנו.

ב- אבות 318 למדנו כי "חרב באה לעולם … על המורים בתורה שלא כהלכה."

אד פרנקל כותב:

קראתי את הגדרתך לפירוש הוראה שלא כהלכה, וזה הזכיר לי חלק מהביקורת החריפה ביותר על התנועה הקונסרבטיבית שלנו. לאחרונה היה עלי להתעמת עם חברים בועד הכשרות בקהילה שלי. הם הטילו ספק בכשרותי הואיל ואני מתפלל בבית כנסת קונסרבטיבי. הם לא יכלו להעלות על דעתם שיהודים קונסרבטיבים ישמרו אותן ההלכות בהן הם עצמם דוגלים. רב אחד אפילו אמר לי שאנחנו מאמינים שההלכה משתנית, בעוד שהאורתודוקסים אינם מאמינים בכך. עניתי בזהירות, מאחר ולאישורי באותה העת היו השלכות משמעותיות עבור קהילתי, שכיהודים קונסרבטיבים אנו דוגלים באותה ההלכה שהוא דוגל בה. ההלכה אינה משתנה אבל הפירוש שלנו להלכה הרבה יותר זורם, כך שיתכן שהמסקנות ההלכתיות שלנו יהיו שונות באופן ניכר משלו. הפניתי אותו לספרים הקלאסיים של הפילוסופיה שלנו, כולל וקסמן, דורף, סיגל ואחרים. אך עם זאת, יכולתי להבין אותו. אני יודע מה המשמעות כאשר הוא רואה אותנו מתירים דברים שהולכים נגד דעתו, זה נראה כאילו אנחנו מלמדים הסכמה למעשים שהוא מחשיב כאסורים, וההפך. קשה מאוד, בלשון המעטה, להראות שגם זה וגם האחר שניהם מייצגים את דברי אלוהים חיים. דרך אגב, הוא גם אמר לי שאין לנו מעמד מאחר ואנחנו פוסלים את הרעיון של התגלות אלוהית. עניתי שלא הייתי שם כאשר זה קרה, אבל אני מאמין בלב שלם בתורה מסיני, אלא שפשוט אינני בטוח באיזה תהליך התורה (כולל התורה שבעל פה) ניתנה לנו אז. אפילו הראיתי לו שכיהודי קונסרבטיבי חובה עלי להאמין בתורה שבעל-פה יחד עם תורה שבכתב, אחרת על פי רוב לא יהיה כל היגיון בכל העסק הזה.

אני משיב:

זהו נושא חשוב מאוד ואני שמח שהוא עלה. לא אכנס כאן לכל הפרטים שהועלו בפרוטרוט, אבל אתייחס לנקודה העיקרית שביסוד מרכז הכובד המהותי שבמסר של אד. יתכן שיש כמעט אותו מספר של 'הגדרות' של היהדות הקונסרבטיבית, כמספר היהודים הקונסרבטיבים, היות וכמו בכל זרם אחר ישנו תווך רחב של שמירת מצוות ומחשבה דתית בתוך התנועה. מה שאכתוב כאן הוא התגובה האישית שלי למפגש של אד.

כמו רוב החשיבה הדתית הפונדמנטליסטית עיקר היהדות האורתודוקסית רואה את עצמה כנושא הדגל היחיד של התורה ה-'אמיתית' היחידה וכל ה-'גרסאות' האחרות של היהדות אינן קבילות מעצם ההגדרה. ככל שהאדם יותר אורתודוקסי כך שאר הצורות של היהדות קבילות בעיניו פחות ופחות! דעתי שלי היא שהיהדות הקונסרבטיבית, כאשר מקיימים אותה ביראת כבוד ובכנות צייתנית היא יורשת מודרנית ראויה ביותר ליהדות המסורתית – דבר שהיהדות האורתודוקסית איננה. (דעתי היא שהיהדות האורתודוקסית המודרנית הינה סטיה – לא פחות מהיהדות הרפורמית – ממה שהיתה היהדות המסורתית של החכמים.)

במסגרת המצומצמת של תשובה להערה אינני מסוגל לעשות צדק עם טענתי. אך בדפי בית המדרש הוירטואלי יש שפע של חומר המסביר ומצדיק את הטענה שלי. אני מציע למי שמתעניין שיקרא את המאמר המתאר את מקורותיה של היהדות הקונסרבטיבית ואת יחסיה הפילוסופיים לאורתודוקסיה. השתמשו בקישורית זו כדי להגיע אל המאמר הזה. יתר על כן, הרצאה שלי על פלורליזם בהלכה אפשר למצוא כאן. אשמח לענות על כל הערה או שאלה שתישלחנה אלי על המאמרים הללו, ואלו הקשורות למסר של אד תיעננה במסגרת השיעורים האלה.