avot-h310
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה ח':
שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה: מִקְצָתָן מְעַשְּרִין וּמִקְצָתָן אֵינָן מְעַשְּרִין, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה: מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּר: רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה: רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה. דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הַשְׁמָטַת הָאָרֶץ:
הסברים:
א:
משנתנו ממשיכה את הסדרה המבוססת על המספר שבע. במהדורות מודפסות רבות החלוקה בין משנתנו וזו שאחריה שגויה באופן שברור אפילו במבט חטוף. אנחנו הולכים לפי חלוקת הטקסט שרמב"ם מציע בפרושו למשנה, מפני שהיא הרבה יותר הגיונית.
ב:
במבט ראשון נראה שמשנתנו אינה מציעה דבר פרט לסדרה של פורענויות המוצגות כתוצאות של עבירות מסוימות של עם ישראל. מציאת רצף הגיוני בסיפור התוגה הזה נראה כבלתי אפשרי. נראה כי כל הפרשנים הקלאסיים קבלו את המצב הזה בשוויון נפש והסתפקו, כדי לצאת ידי חובה, בהסברת הטקסט עצמו בלבד. ברור שגישה זו אינה מספקת.
ג:
לי נראה שהדרך הטובה ביותר להבין את משנתנו היא להבינה באופן אחר. אני מאמין שאם נסתכל בה כתשובה לשאלות מסוימות היא תניב היגיון. נראה כי אסונות מסוימים מתרחשים לעיתים קרובות בהיסטוריה האנושית, ובהחלט בהיסטוריה של עם ישראל. ברור שהפירוש המסורתי לאסונות כאלה הוא שאנחנו (כלל ישראל) חטאנו ולכן אנו נענשים. (בדורות שבאו לאחר השואה שניחתה עלינו באמצע המאה ה-20, קשה מאוד לקבל פירוש כזה; אך זה עניין אחר שאינו קשור להבהרת משנתנו.) אני מאמין שמשנתנו שואלת: אילו חטאים גורמים לאסונות החוזרים ונשנים הללו?
ד:
ישנו מקום אחד בתורה שאכן מביא רשימה ארוכה של איומי פורענות. אפשר למוצאו לקראת סוף חומש ויקרא, בפרק כו. קטע ארוך בפרק זה מפרט את הברכות שיבואו בעקבות ציות קולקטיבי למצוותיו של הקב"ה ואת הפורענות שתבוא בעקבות אי ציות. האיומים בפורענות ידועים בכללם כ-"התוכחה". חלק מהפסוקים הללו קשורים למשנתנו. אני מביא כאן את המקור [ויקרא כח, טז-לד] בקיצור עד כמה שניתן.
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם… וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה: וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם: וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי: וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכֲכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב… וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ: וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה: אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:
ה:
לי נראה שהדרך הטובה ביותר להבין את משנתנו היא על ידי קשירת יסודותיה השונים עם איומים שונים שהם נושא הקטע מהמקרא.
ו:
בהזדמנויות רבות במהלך השנים הסברנו בפרוט רב את מערכת התרומות והמעשרות בישראל הקדומה. (ראו לדוגמה -באנגלית – פאה 044.) המעשר (או ערכו בכסף) שימש לתמיכה בכהונה ובלוויה שהקדישו עצמם לחלוטין לתפקוד בית המקדש; הוא שימש לספק רווחה לעניים; והוא שימש לחיזוק כלכלתה של ירושלים. (מסכת פאה כולה מוקדשת לנושא הזה.) אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים, שכמונו היום, עמיתינו הקדומים לא התלהבו ממש להיפרד מהעושר שעמלו בו כל כך. ולכן, אנשים רבים נמנעו מלהפריש את מעשרותיהם. התוצאה היתה שכוהנים רבים מתדפקים על הדלתות, כביכול, ומבקשים את חלקם.
ז:
משנתנו אומרת שכאשר חלק מהעם מְעַשֵּׂר וחלק אחר אינו מְעַשֵּׂר העונש מוגדר כבר בתוכחה. מאחר והגמול האלוהי (והשכר והעונש של הקב"ה) נראה כפועל לפי העיקרון של "מידה כנגד מידה" נובע מכך שכאשר חלק מהעם מְעַשֵּׂר וחלק אינו מְעַשֵּׂר על חלק מהעם להיענש ועל חלק לא. כאשר אין הגשמים באים בעתם
מקצתן רעבים [האיכרים שלא נתנו את מעשרותיהם] ומקצתן שבעים [אילו שאינם תלויים במעשרות].
ואולם, כאשר כל העם מסרב לעשר, באה בצורת כוללת והאיום שבתורה מתממש:
וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה: וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ: [ויקרא כו, יט-כ].
המשך יבוא.
עמוד הבית ומכונת חיפוש |
ארכיון מסכת אבות | דברי תורה
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור | 
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
