avot-h307
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה ו' (חזרה):
עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה:
הסברים (המשך):
לד:
בטוחני שאלו שעקבו אחר הדיון על משנתנו בודאי גרדו את ראשם או שפשפו את עיניהם יותר מפעם אחת. הם ודאי שאלו את עצמם כיצד יתכן שהחכמים התייחסו לכל הסיפורים שמשמשים בסיס לפריטים שבמשנתנו בשיווין נפש. הניסיון עצמו ראוי להערכה: להסיר מסיפור יחסו של הקב"ה עם האדם עד כמה שניתן כל דבר שהוא בגדר נס. אך התוצאה מציגה בפנינו מטות שמחוללים נסים, כלי (או תולעת) שנוגס באבן, איל שנברא במיוחד וכן הלאה. מאוד קשה לנו לדעת עד כמה למעשה האמינו החכמים לסיפורים, או לאגדות, הללו – כנו אותם כרצונכם. אך עלינו להודות כי נראה מעול העדויות שהם אכן קבלו אותם.
לה:
במבוא שלו למסכת אבות, ב-"שמונה פרקים" המפורסמים, רמב"ם מלמד שיכולת אחת מייחדת את נפש האדם והיא כוח הדמיון. הדמיון, הוא אומר, מאפשר לנו להגות דברים שאינם קיימים,ואפילו שלא יכולים להתקיים. אך אף-על-פי שאנו יודעים שאין הם בני קיימא אין זה מונע מאתנו לדמיין אותם. הוא מביא כדוגמה לדמיון הבלתי אפשרי את הרעיון של ספינת ברזל שיכולה לשוט בשמים. מעניין מה רמב"ם היה חושב על המטוס המודרני.
לו:
משנתנו אינה המקור היחיד לפריטים שנבראו "בערב שבת בין השמשות". הגמרא [פסחים נ"ד ע"א] מציגה רשימה אחרת. חלק מהפריטים זהים לאילו שכבר ציינו, אך אחרים שונים.
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. אלו הן: באר, והמן, וקשת, כתב, ומכתב, והלוחות, וקברו של משה, ומערה שעמד בו [בה – כצ"ל] משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים.
נציין שברשימה הזו הן המטה הפלאי והן השמיר (יהא אשר יהא) חסרים ואת מקומם תפסו קברו של משה והמערה שעמד בה משה ואליהו.
לז:
כבר דנו בקברו של משה כיון שהיא גם מופיעה במשנתנו, תחת הכותרת "יש אומרים". המערה של משה היא התייחסות למסופר בתורה [שמות לג יט-כג] כאשר משה מבקש מהקב"ה להראות לו (למשה) את כבודו (של הקב"ה):
וַיֹּאמֶר [ה'], אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיך,ָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ:
נקרת הצור הזו היא גם זו אשר אליה נמלט אליהו הנביא כאשר ברח מכעסה של איזבל המלכה [מלכים א יט, ח-יב]:
וַיָּקָם [אליהו] וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב [הוא סיני]: וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?" … וַיֹּאמֶר "צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה'". וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' – לֹא בָרוּחַ ה'. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ [רעידת אדמה] – לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵש -ׁ לֹא בָאֵשׁ ה'. וְאַחַר הָאֵשׁ – קוֹל דְּמָמָה דַקָּה:
כך שמערה זו היא אתר שבו אירעו שתי התגלויות מיוחדות של הקב"ה. ולכן, לפי ההיגיון של החכמים, היא חייבת היתה להיברא באותו "ערב שבת בין השמשות".
המשך יבוא.
עמוד הבית ומכונת חיפוש |
ארכיון מסכת אבות | דברי תורה
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור | 
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
