avot-h304

כא:
השמיר. כעת הגענו לשביעי מבין עשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות. למעשה, כל הפריטים הנותרים מקומם ביחד: השמיר, והכתב, והמכתב והלוחות. וזה כיון שכל אלה קשורים לאותו אירוע נסי.

כב:
המושג שמיר מופיע לראשונה במקרא. ירמיה הנביא מזועזע מעקשנותם של בני זמנו:

הנביא מקונן כי לבני עמו יש לבבות אבן, אך אשמתם (בחטא עבודה זרה) חקוקה על לב האבן שלהם, בעט ברזל שחודו שמיר, באופן שלא ימחק לעולם.השמיר הוא חומר כל כך קשה עד כי הוא מסוגל לחדור דרך אבן.

ושוב, כאשר הקב"ה רוצה להבטיח ליחזקאל הנביא שיריביו לא יוכלו לפגוע בו, נאמר לו כי

החומר הזה, השמיר, כל כך פלאית תכונת הקשיות שלו עד כי מן ההכרח שנברא "בערב שבת בין השמשות".

כג:
כאשר המלך שלמה בנה את בית המקדש הראשון נאמר כך:

ובכן, אם לא השתמשו בכל כלי ברזל לבניית בית המקדש כיצד סותתו האבנים לבניה? כמובן, שלמה השתמש באותו ה-'שמיר' שנברא "בערב שבת בין השמשות". בתוספתא [סוטה פט"ו ה"א] נמסר ש-"משחרב בית המקדש בטל שמיר".

כד:
כעת עלינו להפנות את שימת לבנו לאותה הרביעיה "השמיר, והכתב, והמכתב והלוחות". רוב החוקרים חושבים ש-"הכתב" מתייחס לאומנות הכתיבה. במילים אחרות , היכולת לכתוב מילים הוא נס שמובנה בתוך הבריאה. ואולם, לי זה נראה בעייתי, מפני שכתיבה היא אומנות שהיתה ידועה לרבים מבני אנוש מן קדמת דנא; ואפילו לפני שניתנה התורה משה נצטווה לכתוב על אודות עוינותו הנצחית של הקב"ה לעמלק [שמות יז יד]. נראה יותר סביר להבין את "הכתב" בהקשרנו כאן כמתייחס לאופן הנסי בו הכתב הופיע על שני לוחות האבן שאותם הוריד משה מפסגת הר סיני.

המשך יבוא.

ב-אבות 301 תהיתי מדוע החכמים ראו בקשת שהופיע בשמים לאחר המבול בזמנו של נח מעין נס. הרהרתי שזה יכול להיות בגלל שהיא נראית שמימית; או, אולי, החכמים לא ראו כל קשת כ-'מעבר לטבעי', אלא רק זו שאותה ראה נח בשמים

מיכל רוט כותבת:

אני יכולה להבין מדוע חז"ל הבינו את הקשת שאותה ראה נח כנס. קשתות מופיעות כאשר יש טיפות מים באוויר, אך הקשת הזו הופיעה לאחר הגשם, שירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה ופסק. האוויר היה זה עתה נקי מכל טיפת גשם ובכל זאת הופיעה הקשת – זה היה הנס!