avot-h302

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
השיעור היום מוקדש ע"י ג'יי סלייטר
לזכרו של אביו, יוליוס סלייטר,
משולם זיסע בן אהרון פנחס ומלכה ז"ל.
יום האזכרה היה ביום ב' במרחשון.
מסכת אבות, פרק ה', משנה ו' (חזרה):
עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה:
הסברים (המשך):
טז:
הַמַּן. הפריט הבא יחסית פשוט. המן הוא, כמובן, המן שאליו התייחסנו במשנה ד' של פרקנו באופן מלא [אבות 290 ו-אבות 291. כתבים מודרניים, כמו אריך וון דֶנִיקֶן, ניסו להסביר את המן כתופעה טבעית – לדעתי, ללא הצלחה. ואולם, עבור החכמים, לא היה כל ספק: המן היה פשוטו כמשמעו "לחם מן השמים" [שמות טז ד] וכל מה שקשור אליו היה בגדר נס. כל שעלינו לעשות הוא לקרוא את המסופר עליו בתורה כדי להעריך אל נכון מדוע חז"ל חשבו שלא יכול להיות כל דבר טבעי בהקשר עם המן:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ … וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם … וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ … וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ … וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד… [שמות טז ד-כב]
עבור החכמים חומר שנופל מהשמים בכל בוקר, פרט ליום השבת, ובכמות כפולה מהרגיל בימי ו'; חומר שאפשר לבשלו ולאוכלו אך הוא נמס בחום השמש – חומר כזה הוא פלאי והוא 'מוזרוּת של הטבע' שהוכנס לתוכנית האלוהית בשחר ההיסטוריה כדי לענות על בעיה מסוימת במועד מסוים. כאשר הבעיה חדלה להיות גם אספקת המן הופסק:
וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ: וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא: [יהושע ה י-יב]
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
ב-אבות 298 הזכרנו את גורלם של דתן ואבירם, שנים מתומכיו של קורח. התורה אומרת: וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם.
אמנון רונאל שואל:
גם הטף מרדו?
אני משיב:
כפי הנראה, לא. יש לנו כאן דוגמה מובהקת לתורת הגמול הנושנה לפיה יתכן וכל בני משפחתו, ואפילו החברה בה חי אדם, יהיו אחראים ויתנו את הדין על מעשיו: אחריות קבוצתית וחברתית. לסקירה מלאה של הפילוסופיה הזו ולמחליפתה ראו (באנגלית) ברכות 157 ו-סנהדרין 057.
תמר גם כותבת:
לא ברור לי מדוע העולם נברא בשניות האחרונות של בין ערביים של יום שישי כי גם תכנות של כל תכנה נמשכת ונבדקת זמן רב לפני שהיא נכנסת לשימוש.
בדומה לכך, בקשר עם אבות 299 יעקב חיניץ כותב:
לי נראה שאנחנו לא יכולים להנות משני העולמות: להתגונן מפני רשעה שבאה כתוצאה מחטאי האבות, על פי הדוקטרינה של יחזקאל שאומרת שהעונש לא יכול לעבור מאב לבן, והמשתמע מכך מהרשע לצדיק, ובה בעת לקבל את ההטבות, כגון המעיין של מרים, שעובר מהצדיק לאלו שצדקתם פחותה. האם אנו יכולים לקבל זכות אבות מבלי לסבול מאון אבות? בכל מקרה: אם נקבל את העברה הזו כתוצאה טבעית של טוב ושל חטא, אז היא צריכה לעבוד גם בשביל הטוב וגם בשביל החטא. אך אם, מאידך, הקב"ה מעניק הטבות כשכר, או מתנה, של הצדיקים לאלו שצדיקותם פחותה, אז מדוע לא לקבל את העברת העונש מהרשעים לרשעים פחות?

לתנועה המסורתית