avot-h299

יא:
פי הבאר. התורה [במדבר כ א] מציינת את מותה של מרים, אחותם של משה רבנו ואהרון הכוהן. בפסוק העוקב נאמר לנו כי לא היו לעם מים לשתות. למרות ששני הפסוקים האלו נראים כבלתי תלויים אחד בשני חז"ל עשו את השני לתוצאה של הראשון:

יב:
בתוספתא [סוטה פי"א ה"א] מסבירים כי צדקתה של מרים סיפקה לעם באר שבאורח פלא עקבה אחריו במהלך נדודיו במדבר סיני.

בגמרא [תענית ט' ע"א] מרחיבים על כך:

יג:
ברור כי חכמים מאוחרים יותר חשבו שבאר ניידת שעוקבת אחרי בני ישראל במשך ארבעים שנה ושסיפקה להם מים היא דבר 'לא טבעי'. ולכן, היה צורך שהבאר 'תושתל' אל תוך תוכנית הבריאה, כאשר יום השישי הראשון עמד להפוך לשבת הראשונה.

המשך יבוא.

אני מתנצל על האיחור המוגזם בהצגת ההודעה הזו. ב-אבות 295 התייחסנו להצהרה שבמשנה ה' כי לא נראה זבוב בבית המטבחים. ראובן ארצי מציע את המידע המעניין מאוד שלהלן:

יש סברה שבאתרי השחיטה השתמשו הרבה בקטורת דוחה-חרקים מן הסוג המבוסס על "פירטרינים" המופקים מצמח ה"כריסנתמום" שגדל בסין והגיע לפרס וארצות קרובות. (היום, משתמשים בתולדה של הפירטרין- הפירטראוידים – כקוטל חרקים בעל תכונות כמעט בלתי רעילות לאדם).

אני משיב:

בתלמוד של ארץ ישראל [יומא כ"ג ע"א] נותנים את המתכון לרקיחת הקטורת ששימשה בבית המקדש. אין אנו מוצאים שם כריסנתמום (חרציות). כמובן, יתכן שכמה משמות המרכיבים מציינים צמח אחר מזה שאתם הם מזוהים היום.

חג הסוכות מתחיל ביום רביעי בערב. בית המדרש הווירטואלי יוצא כעת לחופשה המסורתית לכבוד החג, והשיעור הבא בסדרה זו יהיה, אי"ה, ביום ג', 9 באוקטובר. בהזדמנות זו ברצוני לאחל לכולם חג שמח.

נוסף בארכיון דברי התורה דבר תורה לחג הסוכות, ואני תקווה שמיד לאחר יו"ט יתווסף דבר תורה לשבת בראשית.