avot-h298

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה ו' (חזרה):
עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה:
הסברים (המשך):
ז:
כעת נוכל להפנות את תשומת לבנו לעשרת הפריטים המצוינים ברשימה שבמשנתנו כעוינים כל כך להליך המסודר של הטבע עד כי צריך להסביר את התרחשותם בכך שהם הוכנו בזמן הבריאה ותוכננו לפעול במועד המתאים.
ח:
פי הארץ. הביטוי הזה מתייחס למרד החמור ביותר שאתו התמודד משה רבנו במהלך הנהגתו את בני ישראל המרדניים. התורה [במדבר טז] מספרת כיצד קורח, בן דודו של משה, ודתן ואבירם, בני השבט הבכיר, ראובן, קראו תגר על סמכותו של משה. כמו שתמיד קורה במקרים כאלה, הם הצליחו לגייס מספיק נרגזנים – מאתים וחמישים במספר – כדי להוות איום של ממש.
וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, רַב לָכֶם! כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה'. וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'? [במדבר טז ג]
מאחר ומשה לא מינה את עצמו למשימתו – אדרבא, הוא עשה כל שביכולתו כדי להתחמק מהמשימה! – הוא היה המום. היה זה הקב"ה שבחר בו להיות מנהיג העם.
ט:
כמו במקרים קודמים, כאשר התמרדו נגד משה, הקב"ה ביקש להשמיד את העם כליל, כניסוי שכשל, ולהתחיל מחדש עם עם חדש שיצא מחלציו של משה. ושוב משה, הרועה הנאמן של עדתו, מתנגד:
וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרו,ּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף? [במדבר טז כב]
הקב"ה וויתר: רק המורדים יושמדו.
וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם: וַיֹּאמֶר משֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם – לֹא ה' שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם … וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה': [במדבר טז כז-ל]
בנקודה זו אנו קוראים כי
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ … וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל: [במדבר טז, לב-לג]
לנו נראה שבקע בקרום כדור הארץ שנפתח וקבר כמה מאות אנשים הוא טרגדיה טבעית. אך עבור חז"ל זו היתה 'חריגה מדרך הטבע' שצריך להסביר כדבר שהוכן מבעוד מועד ברגע הבריאה ממש.
המשך יבוא.
גמר חתימה טובה
היום הקדוש ביותר בשנה קרב ובא, יום שנעביר בצום ובעשיית תשובה, בתקווה שחרטה אמיתית תניב לנו שנה נוספת בה נוכל להוכיח שאנחנו לא מרדנים כפי שאנחנו באמת. יהי רצון שנחתם כולנו בספר החיים בזה יום הכיפורים. צומו היטב: יהי רצון שיהיה לכם צום מועיל.

לתנועה המסורתית