דף הביתשיעוריםAvot

avot-h294

נושא: Avot

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל


מסכת אבות, פרק ה', משנה ה' (חזרה):

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ; וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם; וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם; וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה; וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן; וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים; עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים; וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם; וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:

הסברים (המשך):

ו:
אנו ממשיכים את סקירת עשרת הנסים שבמשנתנו טוענים שהתרחשו בבית המקדש. חלק מהפרטים ממש מעמידים במבחן את יכולתנו להאמין.

לא נראה זבוב בבית המטבחים. כדי להבין את הפרטים הבאים צריך קודם לראות בעיני רוחנו את העזרה (עזרת הכוהנים) שבבית המקדש. תאור מפורט (באנגלית) נמצא כאן. אבל למטרתנו הנוכחית הבה נזכיר בקצרה בלבד שעזרת הכוהנים היתה חצר גדולה בלתי מקורה. אם נדמיין שאנו עומדים ממש בפתח הכניסה הראשית (המזרחית) לחצר, נוכל לראות בקצה הרחוק שמולנו את המדרגות המובילות להיכל האדיר. אך את המראה הזה חוסם בחלקו המזבח העצום שבמרכז החצר. תאור מפורט של המזבח ותרשים שלו אפשר למצוא (באנגלית) כאן. שימו לב לדמות הקטנה העומדת בפינה השמאלית קדמית של המזבח: הדמות נמצאת שם כדי לתת מושג לקנה המידה העצום של המזבח הראשי.

ז:
אנחנו עדיין עומדים כביכול בכניסה הראשית לעזרת הכוהנים. מולנו בצד שמאל אנחנו רואים את הכבש המוביל לראש המזבח. מימין, כנגד הקיר (הצפוני) הרחוק נמצא "בית המטבחים". לא היה זה בכלל בנין: זה היה פשוט אזור בתוך העזרה שם הותקנו שולחנות של שיש. שולחנות אלה שימשו לשטוף את הפגרים אחרי השחיטה. היתה שם גם סדרה של טבעות לריסון קבועות בקרקע, ועמודים ששימשו להרמת הפגרים על מנת לבתרם. אפילו אם נניח שבאזור הזה נשמר ניקיון קפדני ושלאחר כל קורבן השולחנות ושאר הציוד נשטפו וצוחצחו (ואין עדות שכך היה) לבכל זאת קשה להאמין שבמהלך 585 שנות פעילותו של בית המקדש השני לא נראה מעולם זבוב בבית המטבחים! אשרי המאמין.

ח:
לא כבו גשמים אש של עצי המערכה. האש של עצי המערכה היתה, כמובן, על גבי המזבח שם היא שמשה לשרפת פגרי הבהמות שהועלו כקורבן. תאור מפורט שלה ושל הטיפול בה נמצא (באנגלית) כאן. אני מניח שאם הכוהנים שקדו באמת על תפקידם ודאגו שתמיד יהיה לאש מספיק דלק ואם באופן כלשהו הגנו על המערכה מהגשמים יתכן והאש שעל המזבח מעולם לא כבתה. ואולם, מאחר ובטוח שכאשר ירושלים קיבלה מטחי גשמים אדירים בזמן שהסתיו מפנה מקום לחורף לא נחסכו מעזרת הכוהנים ממטרי היורה, מוצאני שטוענה זו מחייבת הרבה תמימות כדי לקבלה.

ט:
לא נצחה הרוח את עמוד העשן. גם הפרט הזה, מותח את יכולתי להאמין, ובמקורות מספקים בסיס לחוסר אמון זה! בגמרא [יומא כ"א ע"ב] אומרים במפורש שבסוף חג הסוכות כולם צפו בחרדה לראות לאיזה כיוון הרוח משיבה את עמוד העשן העולה ממוקד אש המערכה, מפני שלפי האמונה הרווחת היה זה מציין איזה סוג שנה תהיה זו. אז כיצד יכלו בני העם לראות לאיזה כיוון נושבת הרוח בעשן אם באורח נס היא מעולם לא נשבה?

י:
לא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. אינני היחיד שמתקשה לקבל זאת. בפרושו למשנתנו, בעל תוספות יום-טוב, הרב יום-טוב ליפמן הלר [1654-1579] מנסה למתן את הטענה:

לא תנן [לא נאמר במשנתנו] 'לא נשך' אלא אפילו אם אירע לפעמים שהיה נושך לא היה מזיק… בבית המקדש אין חידוש כל כך שלא היו שם דברים מזיקים כאלו…

המשך יבוא.



Valid XHTML 1.0 Transitional


דילוג לתוכן