avot-h290
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה ד' (חזרה):
עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם [ים סוף]. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר [במדבר יד כב], "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי":
הסברים (המשך):
ו:
הנושא האחרון במשנתנו מתייחס לעשר הפעמים שבהן בני ישראל ניסו את הקב"ה במהלך נדודיהם במדבר סיני. הפסוק המקראי המצוטט כאן [במדבר יד כב] נראה כמצהיר באופן חד משמעי שאבותינו, כפויי טובה ווכחניים, ניסו את סבלנותו של הקב"ה בדיוק עשר פעמים.
כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
ואולם, פסוקים דומים לזה מופיעים במקומות אחרים במקרא, וחוקרים מודרניים מבינים את הביטוי "עשר פעמים" כניב שאומר "הרבה פעמים" או "עשרות פעמים". לפי גישה זו משמעות הפסוק הנדון הוא שבני ישראל ניסו אותו פעם אחרי פעם "ולא שמעו בקולי".
דוגמה נוספת כשאיוב זועם כלפי מעלה [איוב יט ב-ג]:
עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי וּתְדַכּאוּנַנִי בְמִלִּים: זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי לֹא תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ לִי:
כשמשמעו שהקבה בייש את איוב, לפי טענתו, עשרות פעמים.
ז:
אך, כל זה אינו מעניין את החז"ל, שכמובן, מבינים את הכתוב המקראי כפשוטו. אם הקב"ה אומר שבני ישראל ניסו את סבלנותו "עשר פעמים" הם מחויבים לברר אלו עשר פעמים היו אלה, וכיצד נוסתה סבלנותו של הקב"ה בכל אחת מהן.
ח:
הניסיון הראשון לסבלנותו של הקב"ה היה על ים סוף ממש [שמות יד יא-יב]. עם הים לפניהם והמצרים סוגרים אחריהם, בני ישראל, שפחות משבוע אחד קודם לכן ראו בעיניהם את כוחו העצום של הקב"ה ביציאה ממצרים, מתחילים להתלונן:
וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם? הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר: 'חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם'; כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר:
ט:
הניסיון הבא התרחש זמן קצר לאחר כך, במָרָה [שמות טו כג-כד]. לאחר שצלחו בהצלחה את ים סוף וראו במו עיניהם את המפלה הסופית של הכוחות המצריים העם ממשיך במסעו אל תוך מדבר סיני ובמשך שלושה ימים הם לא מצאו מים.
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם; עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה: וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵּאמֹר 'מַה נִּשְׁתֶּה?'
י:
לאחר שמים סופקו להם באורח נסי, העם מתחיל להתלונן על כי אין להם מה לאכול. שוב הם מתקהלים על משה, נציגו של הקב"ה עלי אדמות [שמות טז ג]:
וַיֹּאמְרוּ … מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע. כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב:
יא:
כעת אנו מגיעים לניסיון הרביעי לסבלנותו של הקב"ה. תשובתו של הקב"ה לבכי שאך זה הזכרנו היה להוריד להם מָן מן השמים. יחד עם המן באו הוראות שכל המן שנאסף מדי יום חייב להיאכל בו ביום, ושאין להשאיר ממנו עד ליום המחרת [שמות טז כ].
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם משֶׁה:
אך אין זה אי ציות יחידי בעניין המָן.
המשך יבוא.
עמוד הבית ומכונת חיפוש |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור
זאת הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות. אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך;
אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.