דף הביתשיעוריםAvot

avot-h284

נושא: Avot

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל


מסכת אבות, פרק ה', משנה ג' (חזרה):

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

הסברים (המשך):

יא:
אנו ממשיכים בדיון על עשרת הניסיונות שבהם התנסה אברהם אבינו במהלך חייו. לאחר נצחונו על המלכים ששבו את אחיינו לוט, ישנה התפצלות בין רשימת רמב"ם של ניסיונותיו של אברהם לבין זו של רבי עובדיה מברטנורו. האחרון מציג כאן את הנושא שנקרא בלשון חז"ל "ברית בין הבתרים".

יב:
ברית זו בין הקב"ה לבין אברהם (וצאצאיו של אברהם) מתוארת בבראשית פרק טו. שביו של אחיינו הבהיר לאברהם עד כמה לא ממשית טענתו לארץ המובטחת הזו. הקב"ה הבטיח את הארץ לצאצאיו של אברהם, אבל כיצד אפשר יהיה לקיים את ההבטחה אם אין לאברהם אפילו צאצא אחד? והוא קורא תגר על אלוהיו בנושא זה: אולי יורשו יהיה מנהל משק ביתו, אליעזר? אך הקול האלוהי שהוא שומע מבטיחו שלא כך יהיה:

לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ: [בראשית טו, ד]

יג:
כדי לחזק את בטחונו של אברהם בטקסיות נכרתת ברית – התחייבות כבדת משקל – בין אברהם לבין אלוהיו. אברהם נצטווה לקחת בהמות ועופות מסוימות ולאחר שחיטתן לבתר את פגרי החיות לשני חלקים ולסדר אותם בשני טורים מקבילים. ואז, בחשכה קודרת, מתבצעת ההתחייבות רבת החשיבות. לאברהם יהיו צאצאים מבשרו שירשו את הארץ שהובטחה להם, אך רק לאחר תהפוכות רבות וקשות. החזקה על הארץ לא תהיה קלה. אברהם רואה משהו שדומה ללפיד בוער עובר בין הבתרים ואז הוא שומע:

יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל… וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה [בראשית טו, יג-טז].

אם כך, קיום ההבטחה עדיין רחוק בעתיד.

יד:
נוכל להבין טוב יותר את משמעות ההתחייבות הזו אם נתייחס לגירסה פחות על-טבעית של אותו הטקס. התורה [שמות כא ב] קובעת שעבד עברי ישרת את אדוניו העברי לתקופה מוגבלת בלבד ולאחריה עליו לצאת לחופשי. אך בתקופתו של ירמיה הנביא בעלי האדמות העשירים 'שכחו' לשחרר את עבדיהם. אז צדקיה המלך והעם כרתו ברית התחייבות לשחרר את עבדיהם העברים על פי דין. בעלי האדמות רודפי הבצע שחררו את עבדיהם … ומיד לאחר מכן החזירו אותם לעבדות! המעשה הזה של נבזות מוחלטת מכעיסה את הנביא שמצהיר בשמו של הקב"ה:

וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו … וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל: וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ: [ירמיה לד יח-כ].

מכאן ברור כי הצד המתחייב הוא זה שעובר בין הבתרים: במקרה של צדקיה היה זה העם שהתחייבו, ובמקרה של אברהם היה זה הקב"ה שכרת את הברית, והוא נראה בדמות "תנור עשן ולפיד אש" [בראשית טו יז].

טו:
רבי עובדיה מברטנורו אומר כי זו מכה נוספת לאמונתו של אברהם: הובטחה לו גדולה ושזרעו יהיה גוי גדול, אך כעת נוספים להבטחה הזו תנאים: זה יקרה רק בעוד כמה מאות שנים ורק אחרי ייסורים רבים. ואף-על-פי-כן, ולמרות הכול,

וְהֶאֱמִן בה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה: [בראשית טו ו]

המשך יבוא.

הודעה:

עקב צום תשעה באב השיעור הבא בסדרה זו יהיה, אי"ה, ביום 26 ביולי.



דילוג לתוכן