avot-h281

א:
משנתנו ממשיכה את מדרש האגדה שהתחיל במשנה הראשונה. (המשניות הראשונות של פרק ה' הן לפי הסדר הכרונולוגי של רצף הסיפור המקראי.)

ב:
משנתנו מלמדת כי היו עשרה דורות מאדם עד נח. פעמיים בפרקים הראשונים של חומש בראשית המקרא מביא את תולדותיו של אדם הראשון. ניתנת לנו [בראשית ד יז – כו] רשימת הצאצאים של בנו של אדם, קין: חנוך, עירד, מחויאל, מתושאל, למך, יבל ואחיו יובל ותובל-קין – תשעה דורות סך הכל.

ג:
ואולם, ממש בסוף אותו הפרק [בראשית ד כה – כו] נמסר לנו כי אחרי רצח הבל בידי קין נולד לאדם ולחווה בן נוסף, שת, וכי שת ילד בתורו בן בשם אנוש. אז ממשיכים בפרק ה' להציע אילן יוחסין שלם של אדם מבנו שת: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח – עשרה דורות בסך הכל.

ד:
ושמא חדי העין שבתוכנו ישימו לב שכמה מהשמות בשתי הרשימות זהים או דומים להפליא. בעלי גישה מסורתית יותר ודאי יניחו כי אותו למך מהרשימה הראשונה, אבי יבל, יובל ותובל-קין, הוא איש אחר, שונה מאותו למך ברשימה השניה שהיה אביו של נח: מקרה הוא שלשניהם אותו השם. ובדומה לכך, לחנוך, אביו של מתושלח, שְׂבַע-הימים, אין כל קשר עם בנו של קין, גם הוא חנוך. בעלי גישה ביקורתית יותר יחשבו אחרת מן הסתם. אולם אין לכך כל קשר לדיוננו כאן.

ה:
כפי הנראה, לפי הליך החשיבה של בעל האגדה שבמשנתנו, הקב"ה הבין כמעט מיד שהמין האנושי שהוא יצר הם פגע רע. אם כן, מדוע לקח לו זמן רב כל כך לעשות משהו בנידון? התשובה במשנתנו היא שהדחייה של עשרה דורות עד למתן העונש משמשת להראות את סבלנותו (ארך אפיו) של הקב"ה כלפי חוטאים: הוא לא שם סוף לניסוי שכשל עד ימיו של נח, שאז נאמר כי

היה זה אז שהקב"ה השמיד את מה שברא בהביאו את המבול – עשרה דורות אחרי אי-ציותו של אדם והרצח הראשון.

ו:
לאחר המבול הקב"ה מתחיל את הניסוי מחדש. עשרה דורות נוספים חולפים. גם הם מפורטים בתורה [בראשית יא י – כו]: שֵׁם, ארפכשד, שלח, עבר, פלג, רעו, שרוג, נחור, תרח, אברהם – עשרה דורות בסך הכל.

ז:
המקרה של מגדל בבל [בראשית יא א – ט] מראה לאלוהים שגם ניסויו השני כשל. כפי הנראה, לא יהיה אפשרי להביא את כל המין האנושי להתקרבות מחודשת אל הקב"ה (כפי שניסה הן בניסוי עם בני אדם והן בניסוי עם בני נח) והקב"ה מנסה כעת טקטיקה חדשה: אדם אחד, אברהם, נבחר להיות דוגמה זוהרת לשאר המין האנושי. התקווה היא שהוא וצאצאיו יביאו בהדרגה את בני המין האנושי להתקרבות מחודשת אל הקב"ה.

ח:
בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו שם לב למשהו חריג: צאצאיו של אדם נענשו במבול; צאצאיו של נח לא נענשו, אך אברהם "קבל שכר כלם". הוא כותב:

ט:
ככל הנראה, המסר של משנתנו הוא שאף על פי שהקב"ה מאריך אף כלפי רשעים עד מאוד בכל זאת אין סבלנותו אינסופית.