avot-h278

ט:
הפריט האחרון ברשימת המאפיינים השליליים שמציע רבי אלעזר הקפר הוא 'כבוד'. אפשר, כמובן, להבין 'כבוד' בשני אופנים.

י:
ישנם בני אדם שרגישים מאוד ביחס למעמדם בחברה והם תמיד מנסים לשפרו. טבעם דורש שהבריות ימטירו עליהם כבוד, יוקרה, זכות, הכרה וכדומה. קל מאוד להעליב בני אדם כאלה. הם רגישים לעלבון הקל ביותר כלפי מה שהם תופסים כהכרה היאה הנדרשת למעמדם וערכם האישי. ניתן להשוות 'אגו' מפותח יתר על המידה לבלון של ילד: ככול שמנפחים אותו כך גדל הסיכוי שהוא יתפוצץ מהדקירה הקלה ביותר.

יא:
האופן האחר שבו אפשר להבין 'כבוד' בהקשר של משנתנו הוא הרדיפה המתמדת אחר מעמד. ישנם בני אדם שלעולם אינם מרוצים ממעמדם בחיים, הם תמיד מחפשים דרכים לשפר את מעמדם. כאשר זה נעשה למטרה ראויה ובמתינות והכרה מתאימה בערך העצמי הרדיפה אחר סטטוס ראויה להערכה. אך לעיתים קרובות הדחף העקשני שמניע בני אדם לחפש מעמד יותר ויותר גבוה נובע מרגש חבוי של ערך עצמי שלילי.

יב:
בפרקים קודמים מצאנו את האופן שבו חז"ל חשבו שעל בני אדם לווסת את תחושת הכבוד שלהם. ב-אבות 134 למדנו:

וב-אבות 215 למדנו:

יג:
שלושת האפיונים השליליים הללו, כאשר מאפשרים להם להשתלט על אישיותו של אדם, הם 'מוציאין את האדם מן העולם'. גם את זה אפשר להבין בשני פנים. ראשית, אפשר להבין זאת כמלמד שאם נרשה לתכונות השליליות האלו לשלוט בחיינו "הם יעשו לנו את המוות" – אם מבחינה רוחנית אם מבחינה פיזית או שתיהן. אבל, חושבני שרבי אלעזר חשב על פרוש אחר: אם נרשה לתכונות השליליות הללו לשלוט בנו נאבד את מקומנו (מעמדנו) בעולם הבא.

גדעון וייס שלח אלי את השאלה הבאה:

זה עכשיו נתקלתי במשהו שמבלבל אותי לגבי מספור המשניות וסדרם. אבות 277 דן בפרק ד', משנה כ"ז, אך כשעקבתי אחר הקישורית לעברית, מצאתי שהמשנה ממוספרת כ-כ"א למרות שהיא נמצאת בין כ"ו ו-כ"ז. אז ניגשתי לעותק שלי לאבות, כלומר מהדורה של חיים שטרן, ומצאתי שמספרה של משנה זו אכן כ"א (ושם כ"ב הארוכה חותמת את פרק ד', בעוד שבסימוכין בעברית של חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל היא לא מסיימת את הפרק אך נספרת כ-כ"ז.) לסיכום, אני מבולבל.

אני משיב:

טיפלנו בבעיה הזו בעבר, אך כדאי לחזור עליה באופן קבוע. ב-אבות 099 כתבתי:

וב-אבות 223, כשהתחלנו ללמוד את פרק ד', כתבתי:

כך שהחלוקה למשניות, במיוחד בפרק ד', מבלבלת מאוד. בחרתי בכלל פשוט: כל חכם יקבל משנה משלו. אני מקווה שזה מבהיר את הבלבול.