avot-h267

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"ג (חזרה):
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק:
הסברים (המשך):
ה:
מקור אחד מציע כי הדבר אשר הביא לשינוי רב החשיבות בהשקפתו הדתית של אלישע בן אבויה היה התענינותו בתורת הסוד. בכמה וכמה מקרים במהלך לימודינו במסכת זו שמנו לב שהיו חכמים שמצאו לימודים מעין אלו מרתקים. כה רבה היתה מסירותם לספקולציות כאלה שבמקרים אחדים נראה כי נתבלבלה דעתם. דוגמה טובה אחת היתה גורלו של רבי אלעזר בן ערך שאת סיפורו הבאנו ב- אבות 132. באותו השיעור גם ציינו שיתכן ודעתו של מורהו הגדול, רבן יוחנן בן זכאי, הואפלה לפני מותו.
ו:
המקור הקלאסי בעניין הסכנות הכרוכות בהתעסקות בתורות הסוד הללו נמצא בתוספתא [חגיגה פ"ב ה"ב]:
ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אחד הציץ ומת; אחד הציץ ונפגע; אחד הציץ וקיצץ בנטיעות; ואחד עלה בשלום וירד בשלום. בן עזאי הציץ ומת: עליו הכתוב אומר [מזמור קטז טו] יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. בן זומא הציץ ונפגע: עליו הכתוב אומר [משלי כה טז] דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ [פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתו]. אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות: עליו הכתוב אומר [קהלת ה ה] אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ [וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ]. רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום: עליו הכתוב אומר [שיר השירים א ד] מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה [הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ].
המונח פרדס שמופיע כאן היא מילת קוד לתורת הסוד. נראה כי רבי שמעון בן עזאי הושפע כל כך ממה שראה בהיותו במצב של מדיטציה שהוא מת בשל כך. רבי שמעון בן זומא, לפי ההלכה הזו, איבד את שפיותו ('נפגע') מפני שהתעמק בה יותר מדי. 'אחר' הוא כינוי לרבי אלישע בן אבויה. החכם הזה הושפע כל כך קשות מלימודיו בתורת הסוד עד אשר הוא נטש את היהדות. (בהמשך נציע הסבר ל-'פסוק המוכיח' המוזר שמוצע כאן.) רק רבי עקיבא שרד את הלימודים האלו ללא פגע. הפסוק המוכיח מרמז שזה היה בגלל שהקב"ה בכבודו ובעצמו 'הזמין' אותו לעלות למקומו ולראות בעיניו.
ז:
סביר מאוד שאלישע התאכזב מאוד מתוצאות הרהוריו בתורת הסוד. הוא קיווה להצצה חטופה שתסוך אור על טבעהו האמיתי של האלוהות אך דבר לא ניתן לו. יכול להיות שהעובדה שהוא לא הצליח 'לראות' משהו הביאה אותו לחשוב שהאמת היא 'שאין מה לראות' ולפיכך היהדות חסרת משמעות. לכך היו השלכות מעשיות.
ח:
הבאנו קודם את הברייתא הידועה מתוספתא חגיגה. קטע מקביל בתלמוד של ארץ ישראל [חגיגה ט' ע"א] מכניס עוד קטע ארוך במקרה של אלישע בן אבויה:
מני [מי הוא] 'אחר'? – אלישע בן אבויה, שהיה הורג רבי תורה… דהוה עליל לבית וועדא [היה נכנס לבית הועד (של הסנהדרין)] והוה חמי טלייא קומי ספרא [והיה רואה בחור צעיר עם ספר] והוה אמר [והיה אומר] 'מה אילין יתבין עבדין הכא [מה אלה עושים כאן]? אומנותיה דהן בנאי [המקצוע של זה היה צריך להיות בנאי], אומנותיה דהן נגר [המקצוע של זה היה צריך להיות נגר] אומנותיה דהן צייד [המקצוע של זה היה צריך להיות צייד], אומנותיה דהן חייט [המקצוע של זה היה צריך להיות חייט].' וכיון דהוון שמעין כן הוון שבקין ליה ואזלין לון [שהיו שומעים אותו (מדבר כך) היו מתרחקים ממנו]. עליו הכתוב אומר [קהלת ה ה] ' אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ [וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיך]' – שחיבל מעשה ידיו [תלמידיו] של אותו האיש [של עצמו].
אנו מוצאים בכמה מקומות שחכמים פרשו פסוקים מהמקרא שבהם מופיעה המילה 'בשר' כהתייחסות ללומדי תורה. ברור כי כאן הוא מתואר כמי שדבריו (פיך) גורמים לתלמידיו (בשרך) לחטוא. הקטע ממשיך ומונה דרכים נוספות בהן אלישע הזיק ליהדות. נאמר כי הוא היה מלשין במהלך רדיפות אדריאנוס קיסר, כאשר היהודים נצטוו לחלל את מצוות התורה. כעדות לכך מסופר שכאשר ציוו על היהודים לעבוד בשבת, הם ניסו לעשות זאת באופן שלא ייחשב כחילול שבת. אך אלישע הסגיר את הפרושים לרשויות הרומיות.
ט:
כך שיתכן שאלישע התאכזב כל כך מהיהדות בגלל כישלונו בהבנת תורת הסוד שכאשר פרץ מרד בר-כוכבא הוא צידד עם הרומאים. כשהמרד נגמר בכישלון חרוץ ליהודים ובעקבותיו באו רדיפות אדריאנוס הוא לא ראה כל סיבה להמשיך בתלמוד תורה.
המשך יבוא.
לתנועה המסורתית