avot-h249

השיעור היום מוקדש ע"י אלן גולדמונץ וג'יי סלייטר
לכבוד בנם, פטר לורנס מץ,
נחמיה בן ירמיהו ואסתר,
שהגיע למצות ביום כ"ג בטבת
ועלה לתורה לראשונה בשבת פרשת וארא.

ח:
הביוגרפיה של רבי שמעון בר יוחאי מגלה בפנינו אדם שאינו יודע להתפשר ושמסור כל כולו לתלמוד תורה. אחרי תקופה ארוכה בה התמסר כמעט לחלוטין לתלמוד תורה ולתפילה לבוראו, הוא יצא ממערתו. ראינו כיצד נתקף בהלם לראות בני אדם רגילים עוסקים במלאכת יום-יום, מנסים להוציא את לחמם מן האדמה. אבל ההתעקשות הזו שתלמוד תורה קודם לכול לא היתה סטייה רגעית אלא חלק בלתי נפרד מהשקפת העולם שלו. הגמרא [ברכות ל"ה ע"ב] מביאה דיון בין שני חכמים על האופן שבו מציאת פרנסה ותלמוד תורה אמורים לדור בצוותא. פסוק אחד בתורה [דברים יא יד] אומר שעלינו לאסוף את היבול מהשדות בעת המתאימה; אבל פסוק אחר במקרא [יהושע א ח] מזהיר אותנו שעלינו להגות בתורה יומם ולילה. רבי ישמעאל, באופן הגיוני, סובר שאי-אפשר להבין את הפסוקים האלו כפשוטם: התורה רוצה ללמד שעלינו לאסוף את יבול השדה בעתו ושעלינו גם למצוא זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה. אבל רבי שמעון בר יוחאי אינו מוכן לקבל זאת כל ועיקר:

המלצתו היא לבטוח שהקב"ה יספק צורכנו ולהתמסר לתלמוד תורה באופן מוחלט. כמאתיים שנים מאוחר יותר, האמורה הבבלי הגדול אביי מעיר באופן תמציתי:

הגמרא ממשיכה ומספרת כך:

המשך יבוא.

ב-אבות 247 הזכרתי שיש בין האימרות המיוחסות לרבי יהודה בן-אילעאי אחדות שנשמעותכמו חומר שהתייר היה שומע מפיו של מדריך תיירים. באותו שיעור אני גם הזכרתי שיתכן ורבי יהודה היה אדם אני ואביון.

יהודית מאי כותבת:

קשה לי ליישר את רבי יהודה התייר עם רבי יהודה שלא היה לו כסף לכסא. האם לא אז כמו היום התיירות דרשה הון נוסף?

אני משיב:

אינני בטוח כלל ועיקר שניתן להשוות תיירות של היום עם תיירות נוסח הזמן העתיק. התייר היהודי היה מתקדם ברגל או ב-"טרמפים" והיה מתאכסן באכסניא של הקהילה המקומית. יתר על כן, יתכן ורבי יהודה ביקר באלכסנדריה כחבר במשלחת ששוגרה על-ידי הסנהדרין, ואם כך המצב יכול להיות שכל הוצאותיו היו על הגוף המשגר. ובנוסף, אסור לשכוח שהביקור באלכנסנדריה הוא השערה כמו שגם עניין העוני הוא השערה: לא זה ולא זה מוזכרים במקורות.