avot-h222

א:
הוא היה אומר: ברור שזוהי הוראה נוספת המובאת בשמו של רבי שמעון בן-עזאי.

ב:
מפתה, כמובן, להבין את משנתנו לאור מה – לפחות לפי דברי אפלטון – שהיה רשום מעל אולם הכניסה למקדש בדלפי ביוון. המבקר שם עמד בפני כתובות חקוקות מסוימות, ביניהם: דע את עצמך ו-ללא הפרזה. אך פרשנינו הקלאסיים הבינו את הפצרותיו של בן-עזאי באופן אחר, ולא נראה כי יש סיבה גדולה לחרוג מהבנתם.

ג:
נראה שהפרשנים הקלאסיים הבינו את משנתנו כמזהירתנו שלא לקחת שום דבר או שום אדם כמובן מאליו. כלומר, שלעולם אל לנו לנהוג מתוך הנחה או השערה מוקדמת שאדם מסוים או דבר מסוים לא יכול או לא ירצה לעשות כלפינו טוב או רע – לא משנה מה המקרה.

ד:
רמב"ם כותב:

לפיכך, אל לנו להפחית בערכם.

ה:
הרב עובדיה מברטנורו מסיק מסקנה דומה:

בקיצור: יש זמן ומקום לכל אדם ולכל דבר, לכן נהיה חכמים אם נזכור כל הזמן את האפשרות להשפעתם על גורלנו.

לפני שקבעתי את הסיום בדיון על שלוש העבירות שבגינן נשים מתות בשעת לידה כבר קיבלתי בעצם שני מסרים בנושא. נראה לי אך הוגן ונכון שאתייחס למסרים הללו על אף הסיום. יהודה ויזן כותב:

המסר הזה הפריע לי כבר זמן רב. מדוע שלושת החטאים הללו ראויים שנשים ימותו עליהן בשעת לידה? האם אלו מצוות של נשים, ולכן ראויים לעונש מיוחד לנשים? האם הם דיני נפשות? יתר על כן, היכן הרחמים והתשובה? האם רק מוות יכול לכפר על חטאים אלו?

אני משיב:

אני סבור שבתשובות קודמות השיבותי על שלוש שאלותיו הראשונות של יהודה. חז"ל לא אמרו שנשים שעוברות על שלושת המצוות האלו (נידה, חלה והדלקת הנר) ראויות למות. כל שהם אומרים הוא שאם ארע טרגדיה איומה כזו, שאישה מתה במהלך לידה, יתכן וזה בגלל שהיא לא שמרה על קיום המצוות האלו, שאינן דיני נפשות.

לגבי שאלתו האחרונה של יהודה, אנו יכולים להצהיר קטגורית שפרט למקרים מאוד מיוחדים שאין זה המקום להתייחס אליהם, חז"ל מלמדים אותנו –

אם כך המקרה עם "הרשעים והמומרים" על אחת כמה וכמה יהיה זה המקרה לאישה מסכנה שלא הדליקה את נרותיה!

גם ווטי ריגן שלחה לי מסר בנושא זה, אבל סבורני שהיא קבלה את תשובתי בתגובות שקדמו.

ב-אבות 217 יצא לנו להזכיר את היצר הטוב ואת היצר הרע. אד פרנקל כותב:

כשהייתי סטודנט לתואר שני, בלומדי תיאורית חינוך ברמה שלא התנסיתי בה קודם, למדתי על היצר הרע והיצר הטוב. כולנו יודעים שבני אדם אינם יכולים להצליח בלי ששניהם יהיו חלק מההרכב הפסיכולוגי שלנו. חז"ל, כפי שאני חושב שלמדנו במשנה אחרת, הצביעו על כך שבלי יצר הרע לא תהיה פריה ורביה… נראה לי שיצר הרע ויצר הטוב הם תיאורים של חז"ל למה שזיגמונד פרויד קורה איד ואגו.

אני משיב:

הנחתו של אד אינה זקוקה לאישור ממני, אבל עד כמה שזה שווה: אני לחלוטין מסכים.