דף הביתשיעוריםAvot

avot-h215

נושא: Avot

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל


מסכת אבות, פרק ד', משנה א':

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? – הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר, "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי". אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ":

הסברים:

א:
פרק ד' של מסכת אבות מובילה אותנו על עבר הדור הבא של התנאים: אלו שהיו פעילים בעיקר בתקופה שלאחר תבוסתו של בר-כוכבא. ובכל זאת, ברור שלעולם אין הפרדה ברורה בין דור אחד למשנהו.

ב:
שמעון בן זומא היה אחד מתלמידי החכמים שהתקבצו סביב רבי יהושע בן חנניא המזדקן בתחילת המאה השניה לספירה. פקחותו הן בהלכה והן באגדה אינה מותירה בנו ספק שהוא התקבל למעגל החכמים. הסיבה שבגינה כמעט תמיד הוא מוזכר פשוט על שם אביו בלבד וללא תואר 'רבי' נראה על פי רוב כסימן למורת רוחם של עמיתיו על כך שמעולם לא נשא אשה. (מעניין שהדבר נכון גם לגבי עמיתו שמעון בן עזאי.)

ג:
רבי שמעון בן זומא היה, כפי שזה עתה ציינו, מומחה בהלכה, אך גם באגדה. אבל נראה שמה שמשך אתו יותר מכול ללמוד אצל רבי יהושע היתה העובדה שהוא נמשך ללימודי תורת הסוד. כבר ראינו שהזמנים הקשים שבאו מיד לאחר המרד הגדול ברומאים יצרו נטייה מוגברת ללימוד תורת הסוד. (ראו, במיוחד, את מה שכתבנו על רבי אלעזר בן ערך ב- אבות 131.) נראה שהנטייה הזו לא שכחה אלא התגברה במהלך העשורים שבאו לאחר מכן – ממש עד ולאחר אסון בר-כוכבא. נראה שלאחר שרבי יהושע הלך לעולמו, לפחות לעניין תורת הסוד, בן-זומא קשר את עצמו לקבוצה שבמרכזה עמד רבי עקיבא. וברייתא ידועה [חגיגה י"ד ע"ב] מציינת שפרט לרבי עקיבא כולם סבלו מבחינה שכלית (בדיוק כפי שסבל רבי אלעזר בן ערך בדורו).

ד:
אפילו כשהיה עדין תלמיד, בן-זומא ננזף על ידי רבו על שהוא מערב את עצמו עמוק מדי בחומר כזה. נמסר לנו [חגיגה ט"ו ע"א] שבמקרה אחד הוא היה כל כך שקוע בהשערותיו על תורת הסוד שהתעלם לחלוטין מרבי יהושע כשנפגשו במקרה. רבו עצר אותו: "מניין ולאן, בן-זומא?" השאלה התמציתית הזו מרמזת שהרב לא שאל מהיכן בא תלמידו ולאן מועדות פניו בלבד, אלא היא גם מראה דאגה על מעורבותו בתורת הסוד. כאשר בן-זומא ענה לו, רבי יהושע העיר לשאר תלמידיו: "עדיין בן-זומא מבחוץ" – בן זומא הרחיק לכת יותר מדי.

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

ב-אבות 211 הזדמנה לנו אפשרות לצטט משנה שלימדה שיש שלוש עבירות שעלולות לגרום למותם של נשים בשעת לידתן. זאב אורזך כותב:

נראה שהמשנה הזו אומרת שלגבי נשים כל עבירה על מצוה שהנשים חייבות בה יכולה להוביל למוות. הייתי אומר שזהו עונש חומר למדי. מצד שני, אם אתה מאמין שדברים רעים לא יכולים לקרות לבני אדם טובים, כיצד עוד אפשר להסביר נשים שמתות בשעת הלידה?

אני משיב:

ובכן, בני אדם מתים, כך שאני משער שחז"ל יכולים ליחס את מותנו לכל מיני חטאים. אם הם ציינו דווקא שלושה במקרה של נשים אולי זה סימן לחשיבות שהם יחסו לקיום המצוות האלו.

הודעה:

בגלל תשעה באב השיעור הבא יהיה אי"ה ביום שני 7 באוגוסט 2006.



דילוג לתוכן