avot-h209
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
השיעור היום מוקדש לזכרו היקר של
הרב ד"ר יהודה לייב (לואי) ג'ייקובס ז"ל
שנפטר מן העולם הזה ביום השבת האחרון בשנתו ה-86.
מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ט:
הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [ירמיה יז ו]: וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [ירמיה יז ח]: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, ובִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.
הסברים:
א:
בכמה כתבי יד משנתנו היא המשכה של המשנה הקודמת. בכל מקרה, ברור ממלות הפתיחה שגם המשנה הזו בעליה הוא רבי אלעזר בן עזריה.
ב:
משנתנו ארוכה, בעיקר בגלל שתי מובאות שיש בה; אך תורתה פשוטה. יהיה פשוט יותר בשבילנו להבין את מה שרבי אלעזר בן עזריה אומר אם נבין את המונח 'חכמה' כמקביל למונח המודרני 'פילוסופיה' או 'חקירה שכלתנית'. לחיי הדת שלנו יש שני בסיסים: הפילוסופיה היהודית וקיום המצוות המעשיות. הראשון כולל את ההגיון שלנו לגבי מדוע אנו מקיימים את המצוות; האחרון הוא קיום המצוות בעצמו.
.ג:
היהדות מעולם לא בזה לחקירה בטעמי המצוות – אפילו כאשר באי אלו מקרים יתכן ולא נמצא הסבר מתקבל על הדעת. קיום המצוות הופך לדבר בעל משמעות אחרי שיישמנו את המערכת השכלית שלנו להבנתו. אך היהדות חיה רק באמצעות קיום המצוות. לגבי חיינו כיהודים שומרי מסורת קיום מצוות התורה חשוב יותר מהתפלספות עליהן ועל השלכותיהן. הנביא מתלונן [ירמיה טז יא]:
וְאֹתִי [הקב"ה] עָזָבוּ וְאֶת-תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ".
ידועה הערתו של האמורא רבי חייא בר אבא בעניין הזה [איכה רבה, פתיחה, ב']:
הלואי אותי עזבו, ותורתי שמרו.
ד:
כך שלגבי בני אדם משכילים, היהדות הינה במיטבה כאשר היא משלבת קיום מעשי עם חקירה פילוסופית. אך למי משניהם יש לתת משקל יתר? לרבי אלעזר בן עזריה אין ספקות בעניין: חקירה פילוסופית היא דבר טוב וראוי לשבח , אבל עליה להיות משנית לקיום המעשי של המצוות. חושבני שהפילוסופים הגדולים שלנו היו מנסחים את הרעיון הזה בדרך קצת אחרת. חושבני שהם היו אומרים שכדי שהחקירה הפילוסופית של היהדות תהיה מוצלחת ופורייה עליה להיות מבוססת על יסודות מוצקים של קיום מצוות הלכה למעשה. בחיבורו ההלכתי האדיר, משנה תורה, רמב"ם מקדיש את ארבעת הפרקים הראשונים לנושאים תיאולוגיים ופילוסופיים. אך אז [יסודי התורה פ"ד הי"ג] הוא מוסיף:
ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס [של עיון פילוסופי] אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר – הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות.
לחקירה הפילוסופית שלנו קיום המצוות חייב לשמש יסוד מוצק. אך אחרי שהבטחנו את היסוד הזה, אל לנו להסס לחשוף את הפרטים של היסוד לחקירה פילוסופית.
ה:
זה מקרי (למרבה הצער) שאחת מהדוגמאות הטובות ביותר לגישה זו למעשה היא מורשתו של הרב ד"ר יהודה לייב (לואי) ג'ייקובס ז"ל, שנפטר לפני ימים אחדים. ימים יַראו שהוא היה אחד מהמאורות הגדולים ביותר שזרחו ביהדות הקונסרבטיבית מזה עשרות בשנים. אפילו שם ספרו הראשון (שמראה את הדרך העתידית) מדגים כיצד הוא ראה את המסורת דרך משקף של הערכה שכלתנית. ב-1957 הוא הוציא לאור ספר בשם "We Have Reason To Believe". הנחת היסוד העיקרית של ספר זה היתה כיצד אפשר ליישב את הגישה המסורתית של היהדות לגבי מקורה של התורה עם התוצאות של מחקר ביקורתי מודרני. המסר שלו היה שהאדם המודרני החושב לעולם לא יוכל להיות אמיתי בקיום המצוות אם זה שולל את מה ששכלו הישר אומר לו. הנחת היסוד שלו היתה שמאחר ונקודת מבט שכלתנית של תורת התעודות לגבי המקורות הספרותיים של התורה כל כך הגיונית אל לנו להסס ולפרש את היהדות בהתאם.
ו:
הרב ג'ייקובס היה יכול להיות אחד מהחכמים הגדולים של היהדות האורתודוקסית. אולם, קוצר הראיה הטיפשי – כן, טיפשי! – של הרב הראשי של בריטניה דאז מנע ממנו קודם את ראשות הישיבה ב-Jews' College (שם הייתי אחד מתלמידיו) ולאחר מכן את הרבנות של קהילה שחבריה רצו שהוא ורק הוא יהיה רבם האהוב, הוא ולא אחר. מאחר ונמנע ממנו ללמד ולהרביץ תורה לבני קהילתו, בני קהילתו יצרו מסגרת חדשה בשבילם ובשבילו. ברבות הימים מסגרת חדשה זו הפכה ל-"מסורתי", יהדות קונסרבטיבית בממלכה המאוחדת.
ז:
הרב ג'יקובס לא היה רק פילוסוף גדול: הוא היה ענק בין הפוסקים ובעל תפיסה רחבה ועמוקה בהלכה באופן יוצא מגדר הרגיל עד לפרטי פרטיה. הרבה לפני שיצא לדרך החקירה הפילוסופית הוא כבר הצליח 'למלא את כרסו בש"ס ובפוסקים' עד לדרגות ידע ומומחיות יוצאות מגדר הרגיל. עבורו ה-'מעשים' היו תמיד החשובים מכל דבר אחר; אך היה צורך לראותם דרך האספקלריה של 'חכמתו'.
ח:
לפני זמן לא רב בסקר שאירגן עיתון יהודי בבריטניה, הרב ג'יקובס נבחר בהפרש גדול כ-היהודי הבריטי המשפיע ביותר מאז שובם של היהודים לאנגליה ב-1656! יש לי זיכרונות ממנו בהירים במיוחד לא רק כמורה מבריק אלא אפילו יותר כאישיות שבמרכז ויכוח ציבורי גדול: מה שכונה לפני יותר מ-40 שנה "מחלוקת ג'ייקבס". לפני כשנתיים נדהמתי, כאשר הייתי בקשר אתו לגבי משהו שהוא כתב, עד כמה מוחו היה עדיין ערני כתמיד גם בגילו המתקדם: כתב ידו היה אולי רועד, אך שכלו היה חד כתמיד.
כאשר אנו מסתכלים על ההיסטוריה אנו לפעמים מתפתים לשחק את משחק 'מה היה קורה אילו'. אך איני יכול שלא לחשוב שהיתה זו יד השגחה אלוהית שעיצבה את העקשנות של אותו רב ראשי בשנות ה-60. הרב הד"ר יהודה לייב (לואי) ג'ייקובס מעולם לא היה לראש הישיבה ב-ג'וס קולג'; אך במקום זה הוא היה למייסד של מה שברבות הימים היה ליהדות המסורתית בבריטניה, ולמעצב רב השפעה של חשיבה תיאולוגית לרבנים קונסרבטיבים רבים מאוד. כבר מזמן Jews' College חלף ועבר מן העולם ונעלם; "מסורתי" משגשג וגדל. (על פי מאמר שפורסם לאחרונה בעיתונות הזרם המסורתי באנגליה שאותו ייסד הרב ג'ייקובס הוא היחיד שגדל במספר חבריו מאז שנת 1990.) זכרו ברכה גדולה – וברכה זו תמשיך לגדול עם הזמן. מי ייתן והוא ייהנה מלימודיו – וגם מוויכוחיו – עם הגדולים האמיתיים שקדמו לו לישיבה של מעלה. בדמיוני אני שומע אותו, במבטא הצפון-אנגלי הטיפוסי שלו, אומר לרמב"ם ש-"זה רעיון מטופש!"
עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור
זאת הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות. אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך;
אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.