avot-h206

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ח (חזרה):
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה אֵין דָּעַת, אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח.
הסברים (המשך):
ז:
תורתו של רבי אלעזר בן עזריה, המוצגת במשנתנו, מורכבת מארבעה סעיפים, בהם שמונה רעיונות אשר נראים כמשלימים זה את זה.
ח:
בסעיף הראשון נראה כי המונח תורה משמש כאן במובנו הרחב ביותר: מכלול התרבות היהודית הדתית כפי שהונצח במקרא ועל ידי חז"ל גם יחד. (בסעיף האחרון ככול הנראה אותו המונח נושא מובן יותר מצומצם.) המושג 'דרך ארץ' הוא בעל כמה משמעויות נלוות. לפעמים פירושו הפשוט הוא 'מציאת פרנסה'; הוא גם יכול לציין 'נימוסים והליכות'; במקרים מסוימים הוא יכול לייצג את 'המוסר המקובל'. בהחלט יתכן שרבי אלעזר בן עזריה התכוון שכל המשמעויות הללו ייכללו בהצהרתו.
ט:
המשנה במסכת קידושין א י אומרת כך (בחלקה):
כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא … וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב:
המפרשים הקלאסיים על קטע זה מסבירים את 'דרך ארץ' כהתייחסות ליחסי שכנות טובה, המוסר הפשוט של נימוסים כלליים, יושר ועזרה לזולת: להסתדר יפה עם בני אדם.
בספרו "שני לוחות הברית" הרב יהושע הורוביץ (1570-1626) מזכיר הצהרה שהצהיר רבי אלעזר באבות דרבי נתן. לא הצלחתי למצוא את ההצהרה , אבל זה מה שהרב הורוביץ (השל"ה) אומר:
בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך [משלי ג ו]. במסכת ברכות [ס"ג ע"א] דרש בר קפרא: איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? – הוי אומר דרך ארץ, שנאמר: בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. ובמסכת סוטה פרק קמא [ה' ע"ב] אמר רבי יהושע בן לוי: כל המיישר אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא… וגרסינן באבות דר' נתן, רבי אלעזר אומר: יהיו לך שתי ידות, אחת בתורה ואחת בדרך ארץ [כי] "כל מי שאינו לא במקרא … ולא בדרך ארץ אין זה מן הישוב." אמר רבי שמואל בר נחמני: כ"ו דורות [מאדם הראשון עד משה רבנו] קדמה דרך ארץ לתורה … וכל מי שהוא זהיר בדרך ארץ זוכה לראות בנחמה [האלוהית]…
ברור כי המובאות המוצעות בקטע הזה משמשות ללמדנו כי "ידיעת ה'" פירושה 'דרך ארץ' ו-'דרך ארץ' פירושה 'להסתדר יפה עם בני אדם'.
י:
בציטוט שהובא לעיל רב שמואל בר נחמני מציין שבמשך עשרים וששה דורות (מאדם הראשון ועד משה רבנו) העולם הסתדר עם 'דרך ארץ' בלבד ובלי תורה. ככל הנראה כוונתו היא לומר שאם כל בני האדם בדורות הללו היו חיים את חייהם על פי כללי 'דרך ארץ' לא היה צורך במתן התורה. ואולם, ההפך גם נכון: לפעמים, גם דרך דבקות מוחלטת במלה הכתובה של המצוה אדם יכול להיות נבל! בפרושו על ויקרא יט ב רמב"ן (רבנו משה בן נחמן) כותב:
התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה [זיווג מיני] איש באשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן [בכל זאת] ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר [כי אלו לא נאסרו במפורש בתורה], וידבר כרצונו בכל הנבלות [מפני] שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:
ובגלל זה צריכים אנו 'דרך ארץ' יחד עם התורה וכל אחת משלימה את רעותה: אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה.
המשך יבוא.
לתנועה המסורתית