avot-h206

ז:
תורתו של רבי אלעזר בן עזריה, המוצגת במשנתנו, מורכבת מארבעה סעיפים, בהם שמונה רעיונות אשר נראים כמשלימים זה את זה.

ח:
בסעיף הראשון נראה כי המונח תורה משמש כאן במובנו הרחב ביותר: מכלול התרבות היהודית הדתית כפי שהונצח במקרא ועל ידי חז"ל גם יחד. (בסעיף האחרון ככול הנראה אותו המונח נושא מובן יותר מצומצם.) המושג 'דרך ארץ' הוא בעל כמה משמעויות נלוות. לפעמים פירושו הפשוט הוא 'מציאת פרנסה'; הוא גם יכול לציין 'נימוסים והליכות'; במקרים מסוימים הוא יכול לייצג את 'המוסר המקובל'. בהחלט יתכן שרבי אלעזר בן עזריה התכוון שכל המשמעויות הללו ייכללו בהצהרתו.

ט:
המשנה במסכת קידושין א י אומרת כך (בחלקה):

המפרשים הקלאסיים על קטע זה מסבירים את 'דרך ארץ' כהתייחסות ליחסי שכנות טובה, המוסר הפשוט של נימוסים כלליים, יושר ועזרה לזולת: להסתדר יפה עם בני אדם.

בספרו "שני לוחות הברית" הרב יהושע הורוביץ (1570-1626) מזכיר הצהרה שהצהיר רבי אלעזר באבות דרבי נתן. לא הצלחתי למצוא את ההצהרה , אבל זה מה שהרב הורוביץ (השל"ה) אומר:

ברור כי המובאות המוצעות בקטע הזה משמשות ללמדנו כי "ידיעת ה'" פירושה 'דרך ארץ' ו-'דרך ארץ' פירושה 'להסתדר יפה עם בני אדם'.

י:
בציטוט שהובא לעיל רב שמואל בר נחמני מציין שבמשך עשרים וששה דורות (מאדם הראשון ועד משה רבנו) העולם הסתדר עם 'דרך ארץ' בלבד ובלי תורה. ככל הנראה כוונתו היא לומר שאם כל בני האדם בדורות הללו היו חיים את חייהם על פי כללי 'דרך ארץ' לא היה צורך במתן התורה. ואולם, ההפך גם נכון: לפעמים, גם דרך דבקות מוחלטת במלה הכתובה של המצוה אדם יכול להיות נבל! בפרושו על ויקרא יט ב רמב"ן (רבנו משה בן נחמן) כותב:

ובגלל זה צריכים אנו 'דרך ארץ' יחד עם התורה וכל אחת משלימה את רעותה: אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה.

המשך יבוא.