Avot-H191
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד (חזרה):
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה; מַסּוֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת; סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה:
הסברים (המשך):
ה:
כמו בכל מערכת דתית יש אפשרות ל-"משוגעים לדבר" להכריח את התורה לתמוך בדעות ובהתנהגויות קיצוניות. אם נלך לפי הכתוב בתורה כפי שהוא, במקרים רבים נמצא שהפשט של הכתוב מעודד או דורש פעולות קיצוניות לפי כל קריאה אובייקטיבית של הטקסט. די לנו בדוגמה אחת. אם נקרא את הכתוב בחומש שמות פרק כא פסוקים כב-כה לפי הפשט נוכל להגיע לעונשים אכזריים מאוד:
וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים: וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ: עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה:
ברור שקריאת הכתוב באופן מילולי תצריך את עקירת עינו של הפושע, או שריפת עורו או קטיעת רגלו. אבל חז"ל 'דרשו' את הכתוב באופן שונה. ואכן, הפרוש הזה בן מלה אחת!
עין תחת עין – ממון! [מכילתא, משפטים ח']
ההרחבה שבאה לאחר מכן בכתוב מראה שהחכמים התכוונו לכך שזה יהיה שווי עין אחת, שווי שן אחת וכן הלאה. זה מה שבתורת המפשט המודרני נקרא פיצויים או נזיקין.
ו: ז:
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּו,ֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ:
מה שעשו החכמים באופן שיטתי עם הכתוב הזה אפשר ללמוד מהשיעורים שלנו (באנגלית) על פרק ח' של מסכת סנהדרין, סנהדרין 106 עד סנהדרין 114. זה ידגים את כוחם ותעוזתם של החכמים יותר מכל דבר אחר שאוכל להציע.
ח: המשך יבוא. שאלות ותשובות
באבות 185 יעקב חיניץ הציע להוסיף משהו לטקס הנישואין שבו הכלה נשאלת אם היא מסכימה לנישואין. בתשובתי אמרתי שזה כבר קיים בקידושין עצמם. יואל ברמן כותב:
בחתונתנו הוספנו את המלים "אכן אני מקודשת לך", שאשתי אמרה אחרי שקבלה את הטבעת. אני משיב: לזוגות שרוצים שהכלה תצהיר הצהרה מקבילה לזו של החתן הצעתי משהו בסגנון דומה: "הרי אישי אתה כדת משה וישראל"; בכך הכלה מאשרת שבקבלה את הטבעת (או כל דבר אחר) החתן היה לבעלה. באבות 188, בתשובה לשאלה נוספת של יעקב חיניץ באותו נושא כתבתי: אם החתן מציע לכלה מתנה ואומר "הרי את מקודשת לי בעיתון זה כדת משה וישראל" והיא מקבלת – מדוע שהיא לא תהיה אשת איש? אמנון רונאל כותב (כפי הנראה בצחוק): בסופר השכונתי מעניקים לי עיתון במתנה על קניה שבועית, האם זה אומר שאני מקודש?… אני משיב: ובכן, זה יהיה המקרה אם ימולאו התנאים הבאים:
הודעה:
בית המדרש הוירטואלי יוצא כעת לפגרה המסורתית לכבוד חג הפסח. אי"ה, השיעור הבא יהיה ביום ב', 24 באפריל. בהזדמנות זו אני מאחל לכולנו חג פסח כשר ושמח.
|
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.