דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H183

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
י"ג באדר ה'תשס"ו/ 13 במרס 2006 (אבות 183)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ב (חזרה):

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה – אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:

הסברים (המשך):

ט:
המלבין פני חברו ברבים: יש כאן ניואנס פיסיולוגי מעניין. רמב"ם, בפרושו למשנתנו, פשוט מניח שפניו של אדם מלבינות כאשר הוא חש בושה. בחברה המערבית של ימינו, חושבני שעל פי רוב אנו מקשרים פנים מלבינות עם כעס גדול. אינני כשיר לקבוע האם ההבדלים הפיסיולוגיים האלו שונים בתרבויות שונות ובתקופות שונות.

י:
הרב עובדיה מברטנורו [ברטנורא], בפרושו למשנתנו, מנסה ליצור מיזוג: כאשר אדם חש בושה השינוי הפיסיולוגי הראשון הוא שפניו מאדימות; כאשר אדם לא מוצא מפלט להרגשה הזו וכעס של תסכול מתפרץ קדימה אז הדם מתרוקן מהפנים והן נעשות לבנות. (ואולם, בהחלט יתכן שהטקסט שהיה לפני רמב"ם – ורש"י גם – היה "המאדים פני חברו ברבים" ולא "המלבין" – כפי שמציין הרב יום-טוב ליפמן הלר בפרושו למשנתנו.) יתכן שהרב עובדיה ביסס את פירושו על קטע בגמרא [בבא מציעא נ"ח ע"ב]:

תני [שנה] תנא קמיה [לפני] דרב נחמן בר יצחק: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". אמר ליה [לו], "שפיר קא אמרת [יפה אמרת] דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא [שהרי רואים שהאדמימות הולכת ובאה לבנבנות]." אמר ליה [לו] אביי לרב דימי, "במערבא [במערב, בארץ ישראל] במאי זהירי [במה – באיזו מצווה – זהירים במיוחד]?" אמר ליה [לו] באחוורי אפי [בהלבנת פנים].

מאחר והדם מתרוקן מהפנים האדם שגרם לכך נחשב כאילו שפך את הדם הזה! כאשר אביי שאל את הרב דימי, אורח בבבל מארץ ישראל, על איזו מצווה נזהרים חכמי ארץ ישראל לשמור יותר מכולן הוא השיב שהם נזהרים מאוד שלא להלבין פני אחר ברבים.

יא:
בגמרא [יומא פ"ז ע"א] רב יצחק מציין שכל מי שמקניט את חברו ברבים צריך לפייסו [אחרת יום הכיפורים אינו מכפר]. ובמסכת מכות כ"ד ע"א נאמר ש-"דובר מישרים" הוא מי שאינו מקניט חברו ברבים.

יב:
כמובן שתחושת בושה הינה דבר מאוד אישי. על פי ההלכה אדם יכול לתבוע פיצויים בבית דין מאדם שבייש אותו, והחכמים [כתובות מ ע"א] נזהרים מאוד לציין שעלינו לאמוד את תחושת הבושה מנקודת המבט האישית של המבויש, ולא משל זה שמבייש.

יג:
היבט אחד של סוגיה זו הוא התנהגותו של אדם שצריך להוכיח את חברו. מצד אחד יש מצווה ברורה בתורה [ויקרא יט יז] לעשות כך:

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:

רש"י מפרש את הסעיף האחרון כמזהיר אותנו שלא לבייש אדם אחר ברבים בזמן שמקיימים את מצוות התוכחה. (פרשנים אחרים נותנים הסבר אחר לסעיף הזה.)

המשך יבוא.

שאלות ותשובות
באבות 177, בתשובה לשאלה, ציטטתי את רמב"ם [הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"י]: כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא…

חיים לרנר כותב:

האם אלו שמאכלסים את הכוללים החרדיים בבני ברק וירושלים לא מודעים להתראתו של רמב"ם שלא ללמוד תורה בלי לעסוק במלאכה המפרנסת את עצמם ומשפחותיהם??

אני משיב:

טיפלנו בנושא הזה כמה פעמים בעבר. אנא ראו במדור של השאלות ותשובות ב-אבות 166, שם תמצאו קישוריות למקומות אחרים בהם כבר דננו בנושא הזה.


באבות 177 כתבתי לגבי רבי דוסא בן הרכינס: למיטב ידיעתי ההוראה שהיא תוכן משנתנו היא האמירה היחידה המיוחסת לחכם הזה במקורותינו.

שושנה צוקר כותבת:

במה שייחשב לצרוף מקרים מוזר, מצאתי את רבי דוסא בן הרכינס מוקדם יותר היום במשנה ראש השנה פרק ב משנה ח שם הוא מופיע במחלוקת בין רבן גמליאל ורבי יהושע בקשר לתאריך של יום כיפור.

אני משיב:

פניי אדומות (אבל בהחלט לא לבנות)! תודה רבה לך על התיקון הזה. תיקנתי את השיעור המקורי בארכיון בהתאם.

פ ו ר י ם   ש מ ח !

הודעה
בשבוע שעבר שיגרתי שיעור באנגלית בלבד. השיעור היה אך ורק "שאלות ותשובות" לשני מסרים מאוד ארוכים שקיבלתי, ולא ראיתי טעם לתרגם אותם לעברית. מי שרוצה לקרוא את השיעור ההוא (בשפה האנגלית) מתבקש ללחוץ כאן.


עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.


דילוג לתוכן