Avot-H179
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה י"א (חזרה):
רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם וְשִׂיחַת הַיְלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.
הסברים (המשך):
ח:
הרב עובדיה מברטנורו [ברטנורא] מביא נקודה נוספת בעניין יין של צהרים. הוא מזכיר לנו שבתקופת החכמים את היין שתו יחד עם רוב הארוחות. בימי חול היו רק שתי ארוחות: האחת היתה ארוחת בוקר מאוחרת בסביבות השעה 9 בבוקר והשניה בשעות אחר-הצהרים המאוחרות או בשעות הערב המוקדמות. לא היתה ארוחה באמצע היום. ולכן, מי ששותה יין בצהרים עושה זאת ללא כל קשר עם ארוחה, כך שהוא היה שותה ממש לשם שתייה. ט:
שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן:
והמלה 'הבל' כאן, שמא היא מורה על 'רוח' שיוצא מן הפה ושמא היא מורה על 'שטויות'. ולכן עלה בדעתי שיתכן מאוד שהחכם שאליו פונה רבי דוסא בן הרכינס הוא 'מלמד תינוקות' – מורה שתפקידו לחנך את הילדים בכלל וללמדם תורה בפרט. מורה שמעביר את הזמן בפטפוט עם תלמידיו הצעירים במקום ללמדם בוגד לא רק ביעודו אלא גם באמון ההורים.
י:
ומעניין מנהגנו אנו, שראינוהו מחויב וראוי, לפי מה שאירע לאנשים מן המנהגים הרעים באלו העתות ובאלו המקומות [קהיר שבמצרים], הרי הוא כפי שאתאר לכם. והוא, שבתפילת שחרית ומוסף בשבתות ובימים טובים לבד בגלל ריבוי האנשים אעשה אותה לתפילה אחת… ומה שחייב אותי לעשות זאת הוא, שהאנשים כולם בשעת תפילת שליח ציבור אינם משגיחים למה שהוא אומר, אלא משיחין [מפטפטים] זה עם זה ויוצאין [החוצה] והוא מברך ברכה לבטלה כמעט, הואיל ואין שומע לה. וכל מי שאינו בקי, כאשר הוא רואה תלמידי חכמים וזולתם משיחין וכחין ורקין [יורקים] ומתנהגין כמי שאינו מתפלל בשעת תפילת שליח ציבור, עושה גם הוא כזה…
בתנאים כאלו אפשר לבהין ביתר קלות את עצתו של רבי דוסא בן הרכינס לא להתפלל בבתי כנסיות של עמי הארץ.
שאלות ותשובות
באבות 175, בעניין התקנה של רבנו גרשום שאסרה על ריבוי נשים, כתבתי: לחכמי התקופה ההיא השוני הזה [בין גברים לנשים] נראה מוטעה מעיקרו.
עמיתי, מרטי ברמן, כותב: אני בהחלט מקבל שמסיבה כל שהיא חכמי התקופה ההיא חשבו שריבוי נשים הוא דבר שגוי, אבל מה הבסיס להצהרתך שהיה זה אי השוויון שבמצב שהפריע להם ולא רק הרעיון שלגבר אחד תהיה יותר מרעיה אחת? ואכן, הרעיון של "היתר מאה רבנים" כדי לקחת רעיה נוספת רומז שלא היה זה חוסר השוויון שבמצב שהפריע להם. אינני רוצה להתווכח לגבי תקינות הטענה האחרונה שלך, למרות שאני חולק עליה. אבל אני סקרן לגבי האמור לעיל והייתי מאוד רוצה לשמוע תשובה על כך. אני משיב: אני מאמין שהתייחסתי לשאלה זו עוד באותו השיעור. כתבתי ש-רבנו גרשום הצליח להעביר תקנה נוספת: אין בעל רשאי לגרש אישה אלא אם היא תיתן את הסכמתה לגט מרצונה החופשי לפני בית הדין: "רוֹצָה אני". ובתשובה לשאלה אחרת, בשיעור שאחריו כתבתי: התקנה של רבנו גרשום מבקשת להפוך את נישואי בני האדם לחיקוי של 'הנישואין האלוהיים' – אם מותר ביטוי כזה. מאחר ואנו בני אדם, אין אנחנו מסוגלים תמיד לחיות לפי האידיאל, ולכן התקנה משאירה פירצה לנסיבות מיוחדות – היתר מאה רבנים: אבל האידיאל נותר האידיאל בכמעט 100% מהמקרים. "היתר מאה רבנים" הוא הפירצה הזו. אבל צריך ההסכמה של מאה רבנים ממקמות שונים כדי להתיר לאיש לשאת אישה שניה בזמן שנישואיו לרעייתו הראשונה עדין תקפים. רבנו גרשום לא הקל על עקיפת הדרישה להסכמת האישה.והוא אפילו הקשה מאוד בעניין הזה. |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.