Avot-H176
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה י' (חזרה):
רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת: הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ; וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
הסברים (המשך):
יז:
הזכרנו כבר כמה פעמים שמסכת אבות אינה מתימרת להציג פילוסופיה יהודית אחת עקבית; אלא היא מציגה מגוון השקפות ודעות של חכמי ההלכה בנושאי מוסר השכל וחכמת חיים. מאחר וכך הוא, המסכת מציגה לפנינו לעתים השקפות שונות ולפעמים השקפות מנוגדות. רבי חנינא בן דוסא מציב, במשנתנו, יראת החטא נגד החכמה. ואולם, אפשר לטיעון שקודמו הגדול ממנו, הילל הזקן, החזיק בדעה נגדית. במשנה ו' של פרק ב' [אבות 107] למדנו שהילל אמר:
אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא
במלים אחרות, לדעת הילל החכמה היא תנאי מוקדם הכרחי ליראת חטא. אם כך הדבר, אם מבינים 'חכמה' כהפך של 'בורות' והיא תנאי מוקדם והכרחי ליראת חטא היא לא יכולה גם להיות משנה וסניף ליראת חטא כפי שרבי חנינא בן דוסא סובר. (אפשר ליישב את שתי הדעות אם, כפי שהצעתי, רבי חנינא בן דוסא מתייחס לחכמה 'מקובלת' או משהו דומה.)
יח: יט:
וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
רבי חנינא בן דוסא הולך צעד נוסף קדימה: בני אדם שבאופן טבעי אחרים מרגישים נוח במחיצתם הם רצויים אצל הקב"ה. גם ההפך נכון: אם אתם רוצים 'להיות רצויים' להקב"ה עליכם גם 'להיות רצויים' לשאר בני אנוש. למרבה הצער, בהרבה מקרים אנו מוצאים שבדתיות המודרנית אין המצב כך.
שאלות ותשובות
באבות 173 הזכרנו את תקנתו של רבנו גרשום לגבי ריבוי נשים. יהודה וייזן שואל:
מדוע תקנתו של רבנו גרשום על ריבוי נשים אינה דוגמה לחוקות הגויים? אני משיב: ומדוע נחשוב שכן? אף על פי שהמקרא מפגינה סלחנות וסובלנות כלפי פוליגמיה חושבני שהוא גם מציג את המונוגמיה כאידיאל. הנביאים – במיוחד הושע הנביא – משתמשים לעתים קרובות בדימוי של מערכת יחסים מונוגמית ומאושרת כדי לתאר את היחסים האידיאלים בין הקב"ה לבין ישראל. כאשר ישראל, הרעיה הנואפת, הולכת לזנות אצל מאהבים אחרים בעלה [האלוהי] אינו נותן לה גט ואינו לוקח אישה אחרת, אלא הוא כל הזמן מבקש להשיב את הרעיה הסוררת לחיקו. במקרא [ישעיה נ א] אנו מוצאים את הקב"ה שואל בזעם:
אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ?!
התקנה של רבנו גרשום מבקשת להפוך את נישואי בני האדם לחיקוי של 'הנישואין האלוהיים' – אם מותר ביטוי כזה. מאחר ואנו בני אדם, אין אנחנו מסוגלים תמיד לחיות לפי האידיאל, ולכן התקנה משאירה פירצה לנסיבות מיוחדות – היתר מאה רבנים: אבל האידיאל נותר האידיאל בכמעט 100% מהמקרים.
|
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.