Avot-H175
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה י' (חזרה):
רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת: הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ; וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
הסברים (המשך):
יב:
ניתן להציע כמה דוגמאות בדברי ימי ההלכה בהן יראת חטא היתה צריכה לעמוד מול חכמת היום. הדוגמא המתבקשת ביותר היא מה שקרה באשכנז (צרפת וגרמניה) לקראת סוף המאה ה-10. התורה מתירה במפורש לגבר להיות נשוי ליותר מאישה אחת בו זמנית – בה במידה שהיא אוסרת במפורש על אישה להיות נשואה ליותר מגבר אחד בו זמנית. לחכמי התקופה ההיא השוני הזה נראה מוטעה מעיקרו. אין זה משנה אם דעת החכמים הושפעה ממנהג הגויים או מחוסר השוויון לנשים, למרות – כפי שניראה בהמשך – שיש סימנים שהסיבה השניה היא העיקרית. יג: יד: טו: טז: המשך יבוא. שאלות ותשובות
באבות 173 הגבתי להערה, ותשובתי זו עוררה את המחשבה הבאה מאת אד פרנקל:
ההסבר שנתת לרב חיניץ מוכיח שרמב"ם הלך בדרכו של בית מדרשו של רבי ישמעאל בפרוש התורה. אני תוהה מה היה רבי עקיבא חושב על רמב"ם? (בצחוק). תגובתי לאד היא בהחלט לא 'בצחוק': בחיבורו 'מצוות מעשיות', ישעיהו ליבוביץ ז"ל כותב מה שעבורי הוא אמת הכרחית:
הפילוסופים של ימי הביניים, שבשבילם לא היה הרציונליזם מיתודה אלא השקפת-עולם, הגדירו את הקולקטיב הדתי הישראלי כחטיבה רעיונית – "קהל המאמינים" או "קהל המייחדים". אין ספק שזוהי טעות גמורה מבחינה היסטורית-אמפירית. "האמונה" היתה שנויה במחלוקת חריפה ביותר בקהל זה, וניגודים קיצוניים היו קיימים בו באינטרפרטאציה של היחוד – ואעפ"כ לא פסק הקהל מלהיות קהל אחד. מה שיצרה היהדות בפועל היה "קהל שומרי התורה ומקיימי מצוותיה", קהל שזהותו לא נפגמה ולא נפגעה ע"י חילופי רעיונות קיצוניים. גדולים וטובים שבאו אחרי הרמב"ם ושהתודעה ההיסטורית של היהדות הדתית מכתירה אותם בכתר של קדושים וטהורים, היו נראים בעיני הרמב"ם כעובדי עבודה-זרה…
מדוע סבורני שליבוביץ חשב על הבעש"ט?
|