דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H175

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
ט"ו בשבט ה'תשס"ו / 13 בפברואר 2006 (אבות 175)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה י' (חזרה):

רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת: הוּא הָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ; וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

הסברים (המשך):

יב:
ניתן להציע כמה דוגמאות בדברי ימי ההלכה בהן יראת חטא היתה צריכה לעמוד מול חכמת היום. הדוגמא המתבקשת ביותר היא מה שקרה באשכנז (צרפת וגרמניה) לקראת סוף המאה ה-10. התורה מתירה במפורש לגבר להיות נשוי ליותר מאישה אחת בו זמנית – בה במידה שהיא אוסרת במפורש על אישה להיות נשואה ליותר מגבר אחד בו זמנית. לחכמי התקופה ההיא השוני הזה נראה מוטעה מעיקרו. אין זה משנה אם דעת החכמים הושפעה ממנהג הגויים או מחוסר השוויון לנשים, למרות – כפי שניראה בהמשך – שיש סימנים שהסיבה השניה היא העיקרית.

יג:
זו לא היתה מטלה פשוטה בשביל רבנו גרשום לשכנע את הגברים באשכנז לקבל את התקנה ['חוק' של החכמים] שלפיה אין הגבר רשאי להיות נשוי ליותר מאישה אחת בו זמנית. דיווחים כמעט בני אותו זמן מספרים לנו שהתקנה התקבלה ביריד של פרנקפורט. ואולם, היו הרבה גברים שהתנגדו לקיצוץ ב-'זכויותיהם': האין זה חטא לאסור את שהתורה מתירה? האם שגו אברהם,יעקב, אלקנה, דוד ושלמה כשלקחו יותר מאישה אחת? האם הם צדיקים או חוטאים?… וכן הלאה. עד מהרה מצאו גברים רבים דרך לעקוף את התקנה על מנת למלא אחרי יצר תאוותם: כאשר הם חשקו באישה אחרת הם היו מגרשים את הרעיה כדי לשאת את האישה החדשה. לפי ההלכה הקיימת אז הרעיה היתה חסרת אונים. ולכן רבנו גרשום הצליח להעביר תקנה נוספת: אין בעל רשאי לגרש אישה אלא אם היא תיתן את הסכמתה לגט מרצונה החופשי לפני בית הדין: "רוֹצָה אני".

יד:
איני רוצה להישמע מלודרמטי אבל סבורני ש-'תחושת בטן' דומה לזו דחפה את היהדות הקונסרבטיבית לפעול, במקרים רבים כנגד החכמה המקובלת, למען שוויון זכויות. למרות מה שההלכה והמנהג של אז הכתיבו, היה נראה שההלכה אינה צועדת בד בבד עם הבנתנו המוסרית לגבי מעמדם של גברים ונשים לפני האלוהים. במשך פחות ממאה שנים הנהגנו ישיבה מעורבת בכמעט כל בתי הכנסת; שיתפנו נשים במניין; העלנו נשים לתורה; והסמכנו נשים לרבנות. בכל המקרים גילינו שלמרות 'חכמת' היום השינויים האלו קבילים מבחינה הלכתית; ואם הם קבילים הלכתית הם גם חובה מוסרית.

טו:
למרות שעדיין מוקדם מדי מכדי שנוכל לקבוע זאת בביטחה, חושבני שתפיסה דומה, על אף 'חכמת' יום צעקנית ממגזרים רבים, החלה לחלחל להבנתנו המשותפת את עמידתם של הומוסקסואלים ולסביות בפני האלוהים.

טז:
בכל המקרים שצוינו היתה זו 'תחושת הבטן' – יראת החטא – שעורר אנשים כנים ויראי אלוהים לפעול נגד החוכמה המקובלת ולעשות את השינויים שהם כולם יחד היו משוכנעים שאהבת אלוהים ואהבת צדק דורשים.

המשך יבוא.

שאלות ותשובות
באבות 173 הגבתי להערה, ותשובתי זו עוררה את המחשבה הבאה מאת אד פרנקל:

ההסבר שנתת לרב חיניץ מוכיח שרמב"ם הלך בדרכו של בית מדרשו של רבי ישמעאל בפרוש התורה. אני תוהה מה היה רבי עקיבא חושב על רמב"ם? (בצחוק).

תגובתי לאד היא בהחלט לא 'בצחוק':

בחיבורו 'מצוות מעשיות', ישעיהו ליבוביץ ז"ל כותב מה שעבורי הוא אמת הכרחית:

הפילוסופים של ימי הביניים, שבשבילם לא היה הרציונליזם מיתודה אלא השקפת-עולם, הגדירו את הקולקטיב הדתי הישראלי כחטיבה רעיונית – "קהל המאמינים" או "קהל המייחדים". אין ספק שזוהי טעות גמורה מבחינה היסטורית-אמפירית. "האמונה" היתה שנויה במחלוקת חריפה ביותר בקהל זה, וניגודים קיצוניים היו קיימים בו באינטרפרטאציה של היחוד – ואעפ"כ לא פסק הקהל מלהיות קהל אחד. מה שיצרה היהדות בפועל היה "קהל שומרי התורה ומקיימי מצוותיה", קהל שזהותו לא נפגמה ולא נפגעה ע"י חילופי רעיונות קיצוניים. גדולים וטובים שבאו אחרי הרמב"ם ושהתודעה ההיסטורית של היהדות הדתית מכתירה אותם בכתר של קדושים וטהורים, היו נראים בעיני הרמב"ם כעובדי עבודה-זרה…

מדוע סבורני שליבוביץ חשב על הבעש"ט?


עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.


דילוג לתוכן