דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H172

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
ד' בשבט ה'תשס"ו / 2 בפברואר 2006 (אבות 172)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה ט' (חזרה):

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה [חוזר על משנתו בראשו]
וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, "מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה" – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ"; יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ: תַּלְמוּד לוֹמַר, "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:

הסברים (המשך):

טו:
ואולם, החלטתו של רבי יהודה הנשיא להעלות תורה שבעל פה על הכתב, התקבלה יותר מדור שלם אחרי זמנו של רבי שמעון בר יוחאי. בדור שלו תורה שבעל פה עוד לא הייתה כתובה והיה צורך ללמוד אותה ולזוכרה בעל פה. זה היה כרוך בחזרה מתמדת על כמות עצומה של חומר. לחכמים של תקופה זו ניתן התואר הארמי 'תנא', שפירושו פשוט אדם ש-'שׁוֹנֶה' – שחוזר ומשנן את לימודו, המשמר את לימודו על-ידי חזרה מתמדת.

טז:
סביר להניח שלא היה בכלל תנא שיכול היה לשלוט בכל החומר התנאי שנאסף. יש רק להזכיר את כמות החומר שבששת סדרי המשנה, כל החומר שבמדרשי ההלכה (מכילתא, ספרא וספרי), כל החומר של התוספתא ורוב החומר במדרשי האגדה. זה מעל ומעבר ליכולת האנושית של אדם אחד לזכור כמות כזו של לימוד. היו 'אנשי זיכרון מקצועיים' (גם הם צוינו בתואר 'תנא'). אלו היו בני אדם בעלי זיכרון כביר שקבלו על עצמם לזכור, מלה במלה, חלקים שלמים של המסורת בעל פה. לא היה בית מדרש שמכבד את עצמו שלא היה לו לפחות תנא אחד כזה. (החכמים העדיפו שהתנא ('איש הזיכרון') שלהם לא יהיה גם חכם, כדי שבורותו של התנא בטיעונים הלכתיים תסייע לשמור על הניסוח המדויק של מה שהוא זוכר.)

יז:
הדרך היחידה לזכור כמות כל כך עצומה של חומר היא שינון מתמיד. השינון היה צריך להיות מדויק, ללא היסוס, ואין ספק שתלמידים וחכמים העריכו את הדיוק של זיכרונם על ידי השוואה אחד עם השני. אנו מקבלים הבנת-מה על מה זה להיות תלמיד חכם ממה שנאמר כמעט כהערת-אגב בגמרא [סנהדרין צ"ט ע' א-ב]:

רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. רבי יהושע [בן חנניה] אומר: כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת [את הילוד]. רבי עקיבא אומר [היה לתלמידיו], "זמר בכל יום, זמר בכל יום!"

העידוד האחרון הזה של רבי עקיבא מרמז על האפשרות שהחומר נלמד ושונן על דרך של ניגון שבודאי היה עזר לזכירה.

יח:
כעת קל יותר להבין את חומרתה של הוראתו של רבי שמעון בן יוחאי במשנתנו. אם תלמיד או חכם הולך ברגל ממקום למקום ומנצל את הזמן שנזדמן לו לשנן חלק זה או אחר של לימודו – 'מזמר' תוך כדי הליכה בדרך – הדיוק של שינונו יכול להיפגע על ידי הערות שאינן שייכות. כמעט כל חכם היה מסכים עם רבי שמעון בר יוחאי שהערות מעין אלו מזיקות לתהליך הלימוד. אך היה זה בודאי רק אופיו הקודר והבלתי מתפשר של רבי שמעון שהביא אותו לאיים בתוצאות כל כך נוראיות: "הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה … מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

יט:
החמרה זו בשיפוט בוודאי הניעה את עורך המסכת להציב לצד הוראתו של רבי שמעון את הוראתו של בן זמנו הצעיר ולא פחות גדול, רבי מאיר (מצוטט על ידי תלמידו רבי דוסתאי). קודם כל רבי מאיר מספק את המקור המקראי עליו רומז רבי שמעון [דברים ד ט]:

רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ …

ואולם, הוא מדגיש את המשך הפסוק כדי להמתיק את הדין:

וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ:

מי שסבל מאובדן זיכרון זמני ודאי שאינו מתחייב בנפשו. רק כאשר מישהו "יֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ" בכוונה תחילה – רק אז, בעיני המקום, הוא מתחייב בנפשו.


עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.


דילוג לתוכן