Avot-H158
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה ד':
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיִלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
הסברים:
א:
התנא במשנתנו הוא רבי חנינא בן חכינאי. (בכמה גרסאות שמו מופיע כחנניה בן חכינאי, אבל אלו הן רק גרסאות שונות של אותו שם.) לפני שנבחן את תורתו שבמשנתנו אולי יועיל אם נסקור את מה שידוע על אודותיו. ב: ג: יש משנה [כתובות פ"ה מ"ו] שמבקשת לתחום את הפרמטרים של חיי אישות שאישה רשאית לדרוש מבעלה. (כשלמדנו את מסכת קידושין ציינו שאחת הזכויות שהתורה [שמות כא י] מעניקה לאישה נשואה היא 'עונה', חיי אישות, "זוגיות". מאחר וזו זכות החכמים צריכים להגדיר את הפרמטרים של זכות זו.) המשנה הנדונה מבקשת להגדיר כמה זמן יכול הבעל להעדר מחברת אישתו (בהנחה שהוא בריא וכד') ובכך למנוע ממנה באופן זמני את 'עונתה'.
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים שַׁבָּת אֶחָת. הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת [האישה] שְׁלֹשִׁים יוֹם… הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה, הַטַּיָּלִין ["עצמאיים"] בְּכָל יוֹם; הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת [בשבוע]; הַחַמָּרִים אַחַת בַּשַּׁבָּת; הַגַּמָּלִים אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם; הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים…
המשנה כאן מציינת בברור שתלמיד חכם שנמצא רחוק מהבית, ולומד תורה אצל רבו, חייב לחזור לביתו לפחות פעם בחודש.
ד:
רבי חנניא בן חכינאי ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק. שהו שם י"ג שנה. רבי שמעון בן יוחאי הוה [היה] משלח וידע מה בגו ביתיה [קורה בבית], רבי חנניא לא הוה [היה] שלח וידע מה בגו ביתיה [ולא ידע מה קורה בבית]. שלחה לו אשתו ואמרה לו, "בתך בגרה: בא והשיאה!"
אבל רבי חנינה היה שקוע כל כך בלימודיו שהוא התעלם מההודעה! בדרך לא דרך שמע רבי עקיבא על המצב הזה והודיע בשיעור: "כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה." כמובן, רבי חנינא היה חייב לציית לרבו ונסע לביתו. כבר סיפרנו את מה שקרה אחר כך [ידים 022], אבל יועיל אם נחזור כאן על הסיפור כפי שהוא מובא בגמרא [כתובות ס"ב ע"ב]:
עד דאתי אישתנו שבילי דמתא [כשהגיע לכפרו השתנו השבילים במקום] ולא ידע למיזל לביתיה [איך להגיע לביתו]. אזל יתיב אגודא דנהרא [הלך והתיישב על ספת הנהר]. שמע לההיא רביתא [נערה אחת] דהוו קרו [שהיו קוראות] לה "בת חכינאי, בת חכינאי! מלי קולתך ותא ניזיל [תמלאי את הסל שלך ובואי ונלך]." אמר: "שמע מינה [זאת אומרת] האי רביתא דידן [הנערה הזו היא שלנו]." אזל בתרה [הוא עקב אחריה]. הוה יתיבא דביתהו קא נהלה קמחא [אשתו ישבה והיתה לשה בקמח]. דל עינה חזיתיה [הרימה את מבטה וראתה אותו]. סוי לבה פרח רוחה [היא התעלפה]. [רבי חנינא חשב שהיא מתה] אמר לפניו: "רבונו של עולם, ענייה זו זה שכרה?!" בעא רחמי עלה וחייה [הוא התפלל עליה ושבה להכרה].
ה:
לפי מדרש מאוחר מאוד (מהתקופה שלאחר חתימת התלמוד) רבי חנינא בן חכינאי מת על קידוש השם בתקופת הרדיפות של אדריאנוס קיסר לאחר כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. ואולם, מקורות אחרים משמיטים את שמו מרשימת עשרת הרוגי מלכות (חכמים שנהרגו ברדיפות הללו). המשך יבוא. שאלות ותשובות:
עדיין יש בתיבת הדואר שלי הודעות מכם המחכות שם יותר מדי זמן. באבות 153 הזכרתי שעקביא בן מהללאל סירב להצעתם של החכמים להיות אב בית דין. על כך ל-טוד סטון יש מחשבה מעניינת:
אם עקביא בן מהללאל לא היה מסרב לחזור בו אזי יתכן שמעולם לא היו לנו מחלוקות בין בית הלל ובית שמאי, שבלעדיהן היהדות כפי שאנו מכירים אותה לא היתה קיימת. כך שבדבקותו בעקרונותיו יתכן והוא הציל את היהדות. אני משיב: חידוש! מעולם לא חשבתי על כך! |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.