Avot-H157
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה ד':
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כח ח], "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם"; אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה כְאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל מא כב], "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'":
הסברים:
א:
גם משנה ד' מביאה מדרש דידקטי. בעל משנה זו הוא רבי שמעון. דבר ידוע בלימודי משנה הוא שכאשר חכם מזוהה כסתם "רבי שמעון" ברוב המקרים החכם הוא רבי שמעון בר יוחאי. איני רואה כל סיבה מדוע שכך לא יהיה גם כאן. ב: ג: ד:
כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם:
הקשר הברור למדרש, כפי שהוא מוצג במשנתנו, היא המלה 'שלחנות'. עם נמתח מעט את דמיוננו נוכל גם ליצור קשר אסוציאטיבי בין 'קיא צואה' ו-'זבחי מתים'. (במזמור קו כח הביטוי 'זבחי מתים' מתייחס להקרבת קרבנות לאלילים.) אבל אנחנו עדיין נשארים בלי קשר ברור ל-'אלוהים' ול-'תורה'. כפי שהזכרתי בשיעור הקודם, הנחת היסוד של החכמים היא שאנחנו מכירים את המקרא כמו את כף ידנו, ושנזכור מיד לא רק את המילים המצוטטות אלא גם את שאר הפסוק ואפילו את הפסוקים הבאים אחר כך. במקרה שלנו, חושבני שמותר להניח שהיה זה הפסוק הבא [ישעיה כח ט] שרמז לרבי שמעון על קשר עם התורה:
אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם:
בעיני חז"ל בהרבה מקרים מים וחלב נדרשים כמילים נרדפות לתורה. (ואכן, יתכן שהפרוש המדרשי לשיר השירים ד יא – "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵך"" – הוביל למנהג של אכילת מאכלי חלב בחג השבועות: הדבש והחלב הובנו כמילים נרדפות לתורה.) הביטוי "יורה דעה" יכול לרמוז בברור על תורה: ואומנם, רבי יעקב בן אשר השתמש בביטוי הזה וקרא כך לחלק השני של חיבורו ההלכתי, הטור.
ה:
שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.
כמובן, המלה 'מקום' נמצאת בפסוק המקורי: "בלי מקום". במלים אחרות, הקב"ה נעדר.
ו: שאלות ותשובות:
בשיעור האחרון הבאתי את דעתו הלא מחמיאה של ג'ים פלדמן על אישיותו ותורתו של עקביא בן מהללאל כפי שהתחוורה ממשנה א' של פרק זה. ריצ'רד פרידמן חושב שצריך להבין את המשנה באור שונה לחלוטין:
בתיאורך את עקביא בן מהללאל [אבות 154] כ-"איש מחמיר,קודר ונוקשה", נראה שאתה קורא את אמרתו באופן שלילי. אני חושב שקריאה חיובית גם כן אפשרית: "מֵאַיִן בָּאת? – מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵך? – לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? – לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:" אני חושב שהעמסת לשונות שבח לקב"ה מרמזת על כך שלמרות שבאת מכלום וסופך להיות כלום, הערך של מה שקורה בין ביאתך לסופך שווה לעמוד לדין לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. המסר יכול להיות מאציל ולאו דווקא מפחיד. נא לשים לב
השיעור הבא ישוגר ביום ה', 15 בדצמבר.
|
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.