Avot-H155
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה ב':
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.
הסברים:
א:
בגרסאות רבות של מסכת אבות משנתו זו מופיעה יחד עם זו שאחריה. אך מאחר ואין קשר רעיוני ברור ביניהן נראה שעדיף להציגן בנפרד. ב: ג:
כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה.
נראה שהוא מת אימתי בשנות ה-80 לספירה.
ד:
גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית.
כשזוכרים שחכם זה היה בעל תפקיד רשמי בבית המקדש שהיה אחראי על הביצוע היומי של ברכת הכהנים, מאוד מחכימה העובדה שבאותו המדרש הוא נותן את הבנתו למשפט האחרון של ברכת כוהנים. בכל יום היו הכוהנים מבקשים את ברכת ה' [ראו מסכת תמיד פ"ז מ"ב]. הם היו אומרים:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: [במדבר ו כד-כו]
רבי חנינא אומר שהביטוי האחרון "וישם לך שלום" מתייחס לשלום בית:
וישם לך שלום – בביתך.
ה:
לאחר שאבד לו בית המקדש האהוב עליו כל כך, ולאחר שהיה עד לטבח של רבבות יהודים במלחמה הגדולה ברומאים, מרגש במיוחד שאחרי התוצאות הקשות האלו רבי חנינא לא איבד את אמונו המתמיד בערך השלום. שבני אדם מסוגלים להתנהג כחיות פרא הוא ידע היטב; הוא גם היה עד לעימות ההרסני וחסר הטעם שבין המתונים והקנאים במהלך אותם חודשים אחרונים, הרי הגורל. אבל, הוא מתעקש: עלינו להתפלל לשלום האימפריה הרומית, שהרי רק הפחד מהזרוע החזקה של החוק מונע מבני אדם להרוג אחד את השני. ו: ז:
בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן: קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ: וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר [אני ה'] הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם: [ירמיה כט ה-ז]
ח:
ההוראות של ירמיה הנביא יחד עם הפצרתו של רבי חנינא שבמשנתנו גרמו במהלך הדורות ליהודים בכל מקום לכלול בתפילות השבת תפילת לשלום הממשלה המקומית. שמעתי כאלה שאומרים שאין לומר תפילה זו במדינת ישראל שהרי תפילה כזו מתאימה רק לתפוצות ולגולה. ברור שהרב עובדיה מברטנורו אינו מקבל הצעה כזו. בפרושו למשנתנו הוא כותב:
בשלומה של מלכות – ואפילו של אומות העולם:
|