דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H155

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
כ"ט במרחשון ה'תשס"ו / 1 בדצמבר 2005 (אבות 155)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה ב':

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.

הסברים:

א:
בגרסאות רבות של מסכת אבות משנתו זו מופיעה יחד עם זו שאחריה. אך מאחר ואין קשר רעיוני ברור ביניהן נראה שעדיף להציגן בנפרד.

ב:
חכמים רבים – הן בתקופת המשנה והן בתקופת התלמוד – ענו לשם חנינא (שהוא ככל הנראה גרסה ארמית לשם חיבה שמקביל לשם ג'ון באנגלית). הרבי חנינא של משנתנו היה כהן רם-דרג שחי במחצית השניה של המאה הראשונה לספירה. בהערכה גסה, הוא היה בן זמנו של רבן יוחנן בן זכאי. במשנתנו ניתן לו התואר "סגן הכהנים". יתכן ופרוש הדבר שהוא היה השני בחשיבות בהיררכית הכהונה, אחרי הכהן הגדול. אבל יותר סביר להניח שזהו תואר שמציין את הממונה על נוהלי בית המקדש. כשלמדנו את מסכת תמיד נתקלנו בתפקיד "הממונה" פעמים רבות. מכל מקום, ממספר מקורות ברור שרבי חנינא של משנתנו כיהן, למעשה, בבית המקדש בתקופה האחרונה שלפני החורבן, ומנקודת מבט אישית הוא כנראה ה-"ממונה" שבמסכת תמיד.

ג:
רבי חנינא היה עד-ראייה לחורבן הבית וניצל מהתבוסה של המלחמה הגדולה. בשנים שלאחר נפילת ירושלים הוא העלה בפני החכמים שנאספו ביבנה הרבה זיכרונות מנוהלי בית המקדש. (נתקלנו בדוגמה אחת כזו כשלמדנו את מסכת פסחים [פ"א מ"ו].) ברור שהוא אהב את בית המקדש ואת עבודת הקודש: בדיון בגמרא [תענית י"ג ע"א] לגבי השאלה אם אנשים (כהנים) טעוני טבילה רשאים לטבול במים קרים בתשעה באב נמסר שהוא אמר:

כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה.

נראה שהוא מת אימתי בשנות ה-80 לספירה.

ד:
למרות שהיה כהן בעל תפקיד רם דרג מאוד, ברור שתמיכתו הרגשית והפוליטית ניתנה ל-"מחנה השלום" בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי. המדרש [ספרי, נשוא מ"ב] מצטט אותו שאמר:

גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית.

כשזוכרים שחכם זה היה בעל תפקיד רשמי בבית המקדש שהיה אחראי על הביצוע היומי של ברכת הכהנים, מאוד מחכימה העובדה שבאותו המדרש הוא נותן את הבנתו למשפט האחרון של ברכת כוהנים. בכל יום היו הכוהנים מבקשים את ברכת ה' [ראו מסכת תמיד פ"ז מ"ב]. הם היו אומרים:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: [במדבר ו כד-כו]

רבי חנינא אומר שהביטוי האחרון "וישם לך שלום" מתייחס לשלום בית:

וישם לך שלום – בביתך.

ה:
לאחר שאבד לו בית המקדש האהוב עליו כל כך, ולאחר שהיה עד לטבח של רבבות יהודים במלחמה הגדולה ברומאים, מרגש במיוחד שאחרי התוצאות הקשות האלו רבי חנינא לא איבד את אמונו המתמיד בערך השלום. שבני אדם מסוגלים להתנהג כחיות פרא הוא ידע היטב; הוא גם היה עד לעימות ההרסני וחסר הטעם שבין המתונים והקנאים במהלך אותם חודשים אחרונים, הרי הגורל. אבל, הוא מתעקש: עלינו להתפלל לשלום האימפריה הרומית, שהרי רק הפחד מהזרוע החזקה של החוק מונע מבני אדם להרוג אחד את השני.

ו:
בעוד שברור שתורתו של רבי חנינא ישימה לכל ממשלה וממשל שיהודים חיים תחת חסותם, במשנתנו המושג "מלכות" מתייחס לממשלה של האימפריה הרומית.

ז:
רבי חנינא ודאי הושפע ממה שאמר ירמיה הנביא. ירמיה הזהיר את עמו שאם לא ייכנעו תחת עול הבבלים תבוא גלות. בשנת 597 לפני הספירה קבוצה גדולה ומייצגת, יחד עם המלך יהויכין, הוגלתה לבבל. מתנגדיו של ירמיהו מהמלוכה, מהכהונה ומהנבואה נסו להרגיע את העם באומרם שזו נסיגה זמנית ושהגולים יחזרו הביתה בקרוב. ירמיה עצמו כתב מכתב לגולים בבבל בו הוא מזהיר אותם להתיישב שם מפני ששהותם שם לא תהיה קצרה:

בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן: קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ: וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר [אני ה'] הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם: [ירמיה כט ה-ז]

ח:
ההוראות של ירמיה הנביא יחד עם הפצרתו של רבי חנינא שבמשנתנו גרמו במהלך הדורות ליהודים בכל מקום לכלול בתפילות השבת תפילת לשלום הממשלה המקומית. שמעתי כאלה שאומרים שאין לומר תפילה זו במדינת ישראל שהרי תפילה כזו מתאימה רק לתפוצות ולגולה. ברור שהרב עובדיה מברטנורו אינו מקבל הצעה כזו. בפרושו למשנתנו הוא כותב:

בשלומה של מלכות – ואפילו של אומות העולם:


עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר


דילוג לתוכן