Avot-H147
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה י"ד (חזרה):
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע; וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה." וְאַל תְהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:
הסברים (המשך):
כא:
הפרט האחרון בהוראתו של רבי שמעון בן נתנאל שמובאת במשנתנו מפציר בנו לא להיות "רשע בפני עצמך". יש יותר מדרך אחת להבין את הציווי הזה. רמב"ם, בפרושו למשנתנו, מבין את רבי שמעון כאומר שאל לו לאדם להיות רשע בעיני עצמו, מפני שאם כך יעשה הוא יאבד כל תקווה להיטיב את עצמו ויתחיל לרדת במדרון התלול שמוביל לרשעות אמיתית. ואולם, אינני בטוח שרמב"ם בעצמו מסכים עם ההוראה הזו. מכל מקום היא עומדת בסתירה להוראות שהוא נתן בעצמו בחיבורו הגדול, משנה תורה [הלכות תשובה פרק ג הלכה ד] שם הוא אומר:
לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו.
אבל, כמובן, יש הבדל בין הכרה בכך שחטאנו לבין שנחזיק את עצמנו רשעים – חוטאים ללא תקנה.
כב: כג:
דרש רבי שמלאי: למה הוולד דומה במעי אמו- ? לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו, וב' עקביו על ב' עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח; ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי [צואה] שמא יהרוג את אמו. וכיון שיצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת. ו[כשעדיין] במעי אמו [כביכול] נר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו … ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים [של הריון] … ומלמדין אותו [את הוולד] כל התורה כולה … וכיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו וּמְשַׁכְּחו כל התורה כולה … ואינו יוצא משם [מהרחם ] עד שמשביעין אותו … ומה היא השבועה שמשביעין אותו? – "תהי צדיק ואל תהי רשע: ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הֱיֵה בעיניך כרשע!"
שאלות ותשובות:
באבות 143 כתבתי: מי שרואה את האל (פרט משבאופן מטפורי, כמובן) כאילו שהוא זקן או מלך עם זקן לבן וארוך, מלבושים לבנים, יושב על כסא מלכות רם ונשא אי-שם בשמים, מוקף מלאכים שמנגנים ללא-סוף על נבלים – מי שמאמין באל כזה הוא עובד אלילים פשוט וברור! אדם כזה לא מאמין באלוהי ישראל.
אמנון רונאל כותב: ומי שמנשק מזוזות, ציציות וספרים, ומשתחווה לארון, מה שהוא רואה ועושה זה מטפורי? אני משיב: אני מבין את מה שאמנון אומר, אבל אני חושב שאינו מבין נכונה את האתוס של הפעולות הללו. אלו הן פעולות פיזיות שמביעות רגשות פנימיות, כך שאכן, במובן מסוים הן מטפוריות. האנשים האלו אינם מנשקים את המזוזה אלא את מה שכתוב בה, הם אינם משתחווים לארון הקודש אלא לדברי הקב"ה שמאוכסנים בתוכו. כל אלה הם דברים שחז"ל מכנים אותם "חיבוב מצווה" ואין צורך לומר שהם אינם חובה הלכתית. בעניין אותו הקטע שעורר את חמתו של אמנון, ארט קמלט כותב: אני חשבתי שהיו נביאים שטענו שראו בחזון את האלוהים? אני משיב: חזון הוא חזון, וכפי שרמב"ם מבהיר באר היטב, ב-"מורה נבוכים" ובמקומות אחרים, זהו תוצר של הדמיון. [ראה, לדוגמה, משנה תורה, יסודי התורה פרק א הלכה י"ב.] באותו הקטע כתבתי גם: האל היחיד קיים, אבל היות והוא אינו חלק מהיקום הגשמי, אפשר להבין את הימצאות האל רק באופן אינטלקטואלי ורגשי במוחו וליבו של היהודי המאמין. את ההבנה המושגית הזו היהודי מאשר כשהוא מצהיר, פעמים ביום, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד": האל קיים, הוא האלוהים והוא אחד (לא ניתן לחלוקה). אד פרנקל כותב: ברשימה באינטרנט היתה לאחרונה מהומה רבה על המחסור בלשון מגדר נטרלי בעברית. כתוצאה מכך, היו כמה תיאורים של האלהים בלשון נקבה. אישית זה אף פעם לא הפריעה לי, מכיוון שמצעירותי למדתי את הרעיון שהבאתי מהפרוש שלך להעיל. אבות 143 העלה עוד כמה הודעות. אביא אותם בשיעור הבא אי"ה. מועדים לשמחה משמחה! |
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר