Avot-H131
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה ט' (חזרה):
חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל – יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
הסברים (המשך):
כד:
על רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל כמעט ולא ידוע דבר. אפשר למצוא מעט מאוד הלכות ו-"זכרונות" מפוזרים בתלמוד המיוחסים לרבי יוסי הכהן. לא הצלחתי למצוא מקום נוסף בו מוזכר רבי שמעון בן נתנאל. נותר לנו התלמיד החמישי של רבן יוחנן בן זכאי המוזכר במשנתנו: רבי אלעזר בן ערך. כה: כו:
אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת [מגע מיני אסור] בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
בהמשך המשנה יש אזהרה חמורה על הגורל הנורא שירדוף אחרי אלה שמתעמקים ב-"מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר ".
בספרו 'מורה נבוכים' רמב"ם מזהה את 'מעשה בראשית' עם מדעי הטבע ואת 'מעשה המרכבה' עם לימוד תיאולוגיה. בעוד שיתכן שהזיהוי הראשון היה נכון גם לגבי תקופת התנאים, נראה שהמונח השני, לגבי חכמי המשנה, התייחס לחקירת סוד טבעו של האלוהים והנהגת היקום. המושג 'מרכבה' בא לנו מתיאורו החידתי של יחזקאל הנביא – בפרק הראשון של ספרו – של כסא הכבוד עם 'אופנים' ו-'חיות' בעלות ארבע פנים, וכן הלאה. המשנה במסכת חגיגה מבהירה שלימודי 'מעשה מרכבה' חייבים להישאר בגדר סוד ושאין לדון בהם בפומבי בבית המדרש. כז:
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ורבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו, "רבי, שנה לי [למדני] פרק אחד במעשה מרכבה." אמר לו, "לא כך שניתי לכם? – 'ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו'." אמר לו, "רבי, תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני." אמר לו, "אמור." מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף [בטליתו] וישב על האבן תחת הזית. אמר לו, "רבי, מפני מה ירדת מעל החמור?" אמר, "אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור?!" מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש …
[לכשסיים את הרצאתו] עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר, "ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה! … אשריך, אברהם אבינו, שאלעזר בן ערך יצא מחלציך!"
כח:
הקטע ממשיך לספר שכתוצאה מהאירוע הזה רבי יהושע ורבי יוסי הכהן החליטו גם הם להתעסק בנושאים מעין אלה. נראה שהעניין בתורת הסוד מדבק. אולם הוא גם דבר מסוכן ביותר – כפי שנראה בשיעור הבא. המשך יבוא. |