Avot-H129

נושא: Avot

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
כ"א בתמוז ה'תשס"ה / 28 ביולי 2005 (אבות 129)

מסכת אבות, פרק ב', משנה ט' (חזרה):

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל – יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:

הסברים (המשך):

יז:
רבי יהושע בן חנניה הוא עמיתו הדגול של רבי אליעזר בן הורקנוס והם שונים זה מזה בתכלית השוני. האחרון בא ממשפחה עשירה והראשון היה עני מרוד; האחרון היה "שמותי" מובהק והראשון היה מ-"בית הלל" בכל מאודו; האחרון היה חמור סבר ונוקשה והראשון נעים הליכות ואדיב; את האחרון יראו וכיבדו ואת הראשון אהבו וכיבדו.

יח:
שני החכמים היו מהמנהיגים הבולטים של הסנהדרין המשתקמת ביבנה. כשרבן יוחנן בן זכאי נפטר נשיאות הסנהדרין חזרה לנצר מבית הלל, רבן גמליאל (השני בשם זה, הוא הנקרא רבן גמליאל דיבנה כדי להבדילו מסבו, רבן גמליאל הזקן). רבן גמליאל בהחלט היה שתלטני בנשיאותו, אבל לא ברור לי אם זה בגלל סגנונו האישי או בגלל שהוא הרגיש שהזמנים דורשים ממנו לכפות אחידות הלכתית על החברים בסנהדרין ששונים בהליכותיהם. כבר ראינו שהוא הצדיק (לפחות לעצמו) את הטיפול ברבי אליעזר בצורך החמור לאחדות כזו. רבי יהושע העדין והאהוב לא יינצל מטיפול דומה. פעמיים לפחות בעבר רבן גמליאל פעל באופן שתלטני ביותר והכריח את רבי יהושע להיענות ולציית. (אחד ממקרים האלו מתואר במסכת ראש השנה פרק ב' משנה ח'). אבל עניין של מה בכך באמת הביא לעימות הסופי בין השניים. כבר סיפרתי את הסיפור בעבר, אבל זה היה אירוע כל כך חשוב בתולדות הסנהדרין שביבנה שראוי לספרו שוב.

יט:
תלמיד צעיר (שעתיד לעשות שם לעצמו, רבי שמעון בן-יוחאי) גרם לפיצוץ כששאל האם תפילת ערבית היא רשות או חובה? רבן גמליאל כפה עימות במליאת הסנהדרין ותוך כדי התנשאות כפה על רבי יהושע (שהחזיק בדעה מנוגדת) הודעת 'הכחשה' משפילה. החכמים באסיפה רתחו וזעמו ונימנו להדיח את רבן גמליאל מנשיאות הסנהדרין.

כ:
הבעיה כעת הייתה לבחור לו מחליף. המועמד המובן מאליו היה רבי יהושע, אבל אי-אפשר היה לבחור בו שהרי הוא היה "מעורב מדי" בפרשה. הבחירה נפלה על חכם צעיר, רבי אלעזר בן עזריה, ממשפחת כוהנים, אמיד מבחינה כלכלית, ללא אויבים של ממש וללא מתחרים. כשהציעו לו את הנשיאות, אלעזר אמר מה שבימינו ייחשב כדבר הראוי ביותר שיוכל לומר: " אני צריך להתייעץ על כך עם אשתי". היא הייתה נגד הרעיון כולו, מאחר והיא יכלה לראות באופן ברור שבחרו בו לא בגלל מעלותיו אלא כהשפלה נוספת לרבן גמליאל. היא הצביעה על כך שהסבירות היא שהם יתפייסו בקרוב ורבן גמליאל יחזור לתפקידו המסורתית: "ומה יהיה עליך?" תשובתו, יאה לנעורים, היתה שעדיף להחזיק בכבוד הזה אפילו יום אחד מאשר לא להחזיק בו לעולם! אשתו הצביעה אז על כך שהוא מאוד צעיר (שזו כנראה הסיבה בגינה הוא נבחר – כדי לזרות מלח על גאוותו הפצועה של רבן גמליאל, כביכול).

כא:
החכמים הזועמים הדיחו את רבן גמליאל מנשיאות הסנהדרין ומינו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה. באותו היום החכמים נצלו את ההזדמנות להצביע על נושאים שרבן גמליאל התנגד להם. רבן גמליאל קיבל את העונש והראה אומץ רב בכך שנשאר בישיבת הסנהדרין כחכם מן המניין. ודאי היה לו מאוד קשה לראות כיצד הלכה אחרי הלכה שהתנגד להן בנחישות כה רבה כעט מתקבלות על ידי הרוב הצוהל. ברגע שראה להיכן הרוח נושבת הבין רבן גמליאל שהוא עבר את הגבול ושהוא צריך לעשות שלום עם רבי יהושע.

אמר רבן גמליאל, "הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה [אלך ואפייס] לרבי יהושע." כי מטא לביתיה [כשהיגיע לביתו] חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן [הוא ראה שכותלי הבית השחירו (מפיח)]. אמר לו, "מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה!" אמר לו [רבי יהושע], "אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים!" אמר לו [רבן גמליאל], "נעניתי לך, מחול לי." לא אשגח ביה [שם לו לב]. "עשה בשביל כבוד אבא [בית הלל]." פייס. [ברכות כ"ח ע"א]

וכך, שלא כמו רבי אליעזר, רבי יהושע הושב למקום של כבוד בסנהדרין.

המשך יבוא.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה

לתנועה המסורתית.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.